17.11.15
שוכבת על הספה בסלון, כאובה. מחלימה מהניתוח, שבו נאלצתי להפרד משדיי. רעל הכימותרפיה מראה את אותותיו בגופי.
הטלפון מצלצל על הקו המלאכית שלי ד"ר דפנה ברסוק Daphna Barsuk
היא: יפית מה שלומך?
אני: מתאוששת, כאובה.
היא: עברו כבר שלושה שבועות מהניתוח וזה לא היה נראה לי לא הגיוני שהפתלוגיה עדיין לא חזרה. אז הרמתי טלפון למעבדה ואכן צדקתי התשובות הגיעו.
רציתי לבשר לך באופן אישי ולא לחכות עד שתגיעי אליי לביקורת
הפתלוגויה חזרה, את נקייה. תנשמי את ההחלמה יקירה את בריאה!!!
אני מנתקת את השיחה, מילותיה מהדהדהות בגופי…
את בריאה!!!
את בריאה!!!
את בריאה!!
בליל של רגשות מנוגדים מלווה את נפשי. שמחה ופחד, כאב והקלה, יאוש ותקווה.
עדיין לא שם, עדיין מתקשה לשמוח, עדיין כאובה ומפוחדת.
עדיין לא נותנת למילים לחדור פנימה "את בריאה" "את בריאה"
ממלאת אחר הוראותיה של המלאכית שלי נושמת את ההחלמה…. נושמת…
היום 17.11.19 יום ההחלמה שלי כך הוא כתוב כל שנה ביומני, יום הולדתי השני
4 שנים עברו מאז
זהו היום שבו קיבלתי את חיי במתנה.
ארבע שנים עברו מאז – ארבע שנים של דרך, תובנות, שינוי וצמיחה.
כמה מכם קיבלנו את חייהם במתנה?
כמה מכם רק אחרי שקיבלנו כאפה הבינו איך הם רוצים שחייהם יראו?
אז כן ניתנה לי הזדמנות בצורה של סרטן (לא עלינו) ואני מנצלת את ההזדמנות הזו יום ביומו.
לומדת מה נחוץ לי, כדי להמשיך את מסע חיי באנרגיה, שתמלא את תאיי בחיים.
אנחנו פוגשות הסרטן ה-"מחלימות" ככה קוראים לנו
אבל בשבילנו זו רק מילה אחרת בשינוי אדרת למילה "פוסט-טראומתיות" אנחנו נמצאות במסע של החלמה, שילווה אותנו כל חיינו.
אנחנו מרגישות את זה בגופנו המצולק, במחשבות שתוקפות, בביקורות התקופתיות, בכאבים שלא עוזבים.
אנחנו פוגשות את זה כל יום בבית, בעבודה, בחיי החבר, בזוגיות, באמהות, במכלול חיינו. אנחנו פוגשות את זה כל יום כשאנחנו עומדות מול המראה.
הגוף זוכר והנפש לא שוכחת!!!
4 שנים של מסע החלמה
מסע ההחלמה שלי היא דרך.. דרך שתסתיים רק ביום מותי.
מסע ההחלמה שלי היא למידה… למידה שלא נפסקת.
מסע ההחלמה שלי זה ההשלמה עם כל הפגמים שבי והקבלה של כל היכולות והכוחות שבתוכי.
מסע ההחלמה שלי הם בחירות… בחירות לפעמים כואבות, לפעמים ממלאות.
מסע ההחלמה שלי הם נסיונות.. טובים פחות, טובים יותר.
מסע ההחלמה שלי הוא עשייה, היא דרך, היא נתינה מספקת.
מסע ההחלמה שלי היא ההבנה שהבחירה בידיי כיצד יראו חיי.
מסע ההחלמה שלי זו הידיעה, שהחיים יכולים ביום אחד להשתנות ומה שיש לנו כרגע זה את הכאן ועכשיו. וניתנה לנו ההזדמנות לנצל כל יום עד שיגיע היום שלאחריו (שגם אותו ננצל).
מסע ההחלמה שלי זו נשימה כל יום ביומו. נשימה של החלמה, של חמלה, של קבלה של אהבה.
"אל תחכו שהחיים ילמדו אתכם – למדו בעצמכם"
מזל טוב ליום הולדתי ה-4 לעוד הרבה שנים שבהם אחגוג את בריאותי.