יום הביקיני הבינלאומי. הציף בי את העבר שבנה לי את העתיד.

פתאום הפיד שלי התמלא במלא נשים עם ביקיני. בכל הגילאים בכל המידות ואני לא הבנתי על מה המהומה.
אבל אז גיליתי שבחודש יולי חל יום הביקיני הבינלאומי.
ובכל פעם שהמילה ביקיני צצה זה הציף אצלי את העבר.

על פניו תמונה של בחורה בת 28 עם ביקיני בשנת 2011.
לא סתם אחד. כזה שאני עיצבתי אותו למרות שאני לא מעצבת אופנה.
אבל זאת אני אחרי שחליתי בסרטן השד ועברתי כריתת שד עם שחזור פלסטי שנכשל.
זאת אני אחרי שלא מצאתי בכל הארץ ביקיני אחד עבור נשים שעברו כריתת שד.
זאת אני שהחלטתי בשנייה אחת של בחירה מול המראה לא ליפול לדיכאון, לא לקטר לא לכעוס על הרופאים או הגורל.
זאת אני שהחלטתי לפרסם מודעה בבי הספר לאופנה ויצ"ו בחיפה שאני מחפשת סטודנטית לעיצוב אופנה.
זאת אני שאמרתי לה בדמעות איך היא צריכה לעזור לי לתפור ביקיני שבתוכו אצליח להכניס את הפרוטזה שמחליפה את השד החסר בלי שהיא תצוף ממנו, תצוף עליי או תצוף בטעות על מישהו על הראש.
זאת אני שהשארתי תינוקת קטנה עם בייביסיטר ונסעתי לנחלת בנימין לקנות בדים של בגדי ים למרות שאני בכלל כלכלנית במקצוע.
זאת אני שעיצבתי בסוף קולקציה ראשונה בארץ של ביקיני לנשים עם סרטן השד.
זאת אני שעפתי על עצמי עם תמונות מקצועיות מינימום דוגמנית של ויקטוריה סיקרט.

זאת אני שהבנתי שכל מה שקרה לי קרה כדי שאני אפתח בסוף רשת חנויות אופנה לנשים שמתמודדות עם סרטן השד ולא תהיה עוד אף אישה שעברה ניתוח בשדיים שלא תלך לים או לברכה כי אין בגד ים מתאים.
רשת שמונה היום שלושה סניפים בחיפה, תל אביב ובנימינה.
זאת אני שמשתדלת לפחות פעם בשנה לעשות תצוגת אופנה שבה צועדות נשים חולות עם בגדי ים כי הן יותר מדוגמניות של ויקטוריה סיקרט.
נשים יקרות, החיים הם רצף של בחירות והזדמנויות והחיים הם מתנה, אל תקנאו באלה עם הגוף הרזה או החטוב או המלא, הגבוהות, הנמוכות או לא משנה מה.
לכל אחת יש סיפור.
והכי חשוב תזכרו כמו שכתב פאולו קואלו:
"האפשרות שהחלום יתגשם
היא שעושה את החיים מעניינים!"
עופו על החיים עם או בלי ביקיני העיקר שתהיו מאושרות!!!
מתוך תצוגת האופנה על גג עזריאלי ביוני 2019 בה צעדו 20 נשים חולות ומחלימות מסרטן השד והראו למאות האנשים בקהל מהי קבלה ואהבה עצמית.
לסרט של התצוגה:
https://www.youtube.com/watch?v=FYQzuF8U0j0&feature=youtu.be