יום גלעד שמח

בחורה עם מחשב נייד

לא ייאמן כי יסופר, זה קורה, גלעד בדרך הבייתה, הילד, כמו שקוראים לו בתקשורת..

יש לנו נטייה כזו, להתאחד למשפחה אחת גדולה ברגעים קשים, ביום – יום אדם לאדם זאב, כל אחד מרוכז בעצמו ובטובתו

אבל בעתות מצוקה  – כל ישראל אחים, לטוב ולרע

יש בזה משהו יפה, החמימות הזו המשפחתיות, לא נראה את זה בשום מקום אחר – זה ללא ספק הצד היפה של להיות ישראלי

הצד האחר והמאוס כל כך – הוולגריות, החוצפה, הזלזול, הבהמתיות – פעם הייתי כל כך ציונית, אף אחד לא יכל להזיז אותי מהמדינה הזו

היום זה ממש לא ככה בלשון המעטה, הפך להיות בלתי אפשרי לחיות במדינה הזו – יוקר המחייה הוא פשוט בלתי נסבל

אני תוהה אם המחאה החברתית תמשיך לבעוט גם אחרי שההתרגשות סביב השיחרור המיוחל תגווע

אני מאוד מקווה שיקרה איזשהוא שינוי כי כבר באמת בלתי נסבל לרדוף אחרי השקל ולא להגיע לשום דבר

הישג אחד משמעותי כבר יש למחאה הזו, אם לא הלחץ המסיבי שהפעילה על ביבי סביר להניח שהעסקה הייתה מתעכבת עוד קצת אם בכלל

אבל זה אחר כך, עכשיו, אני רק מנסה לדמיין את ההתרגשות של אביבה ונועם, הם בטח לא יודעים לעשות עם עצמם מרוב התרגשות

אז הנה הוא כבר חצה את הגבול, זה יום היסטורי, אני מקווה שהוא יחזור בריא בגוף ובנפש כמה שאפשר ויצליח להתאושש כמה שיותר מהר

אז יום גלעד שמח