יהלי אומרת

בחורה עם מחשב נייד

ברוכים הבאים לבלוג שלי 

בתור מי שרגילה לכתוב – בפייסבוק, ביומן שלי (כן, כזה אמיתי ומוחשי שכותבים בו עם עט), בתוך קבצי וורד ששוכבים בתיקיות במחשב, וסתם על פתקים אקראיים – החלטתי לנסות פורמט חדש. או לפחות חדש לי.

בתור פוסט ראשון, החלטתי לשתף רשימה קצרה שנכתבה בספונטיניות לפני כמה חודשים.

אז רק אניח את זה כאן.

יהלי אומרת

יהלי עם חום נורא גבוה
ואני בוכה
"אמא אל תבכי"
היא אומרת
"מחר אני כבר אהיה בריאה
ויאללה, בואי נישן. לעצום עיניים. אחת, שתיים ושלוש
ותשירי לילה, לילה אבל רק כשאת שוכבת, לא בישיבה"
ואני בוכה
ואני נהיית ילדה פתאום ורוצה את אמא
שתגיד לי שהכל יהיה בסדר.
ובמקום זה
יהלי אומרת.
ובבוקר היא שאלה אם סבתא שולה שומרת עליה מהשמים.
*
החום כבר פחות גבוה.
יצאנו קצת לשאוף אוויר בפארק
הראיתי ליהלי
איפה פתחתי את הראש בגיל חמש
היא שאלה אם זה מאד כאב
ואם אמא שלי נתנה לי חיבוק גדול
כשזה קרה.
חזר החום
יהלי אוכלת פירה עם יוגורט
כמו שאני הייתי אוכלת כשהייתי חולה
"אמא אל תבכי"
יהלי אומרת

 

ayeletslutskyassaf
אני אילת (עם יוד אחת). אמא של יהלי ונוי, שליטות הבית. אשתו של אודי. ירושלמית בלב, בנשמה ובאופי, ועד הקיץ האחרון גם במגורים. בת 40, אבל מרגישה בת 16. כותבת מאז ומתמיד. מחברת הספר "אם יהיה זה שנית". https://bit.ly/2JSpiOr עובדת על ספר חדש שעדיין נמצא במגירה.