יהודי סן ניקנדרו/ יעל קניג
תרגם מצרפתית: מיכאל לוי
סיפורת
245 ע'
ספרי ניב
..
בסן ניקנדרו "כפר שאין עוצרים בו, כפר שבו נולדים, חיים ומתים תוך כדי נישאת תפילה שיעיף מבט על השכנים, כדי שידעו את מקומם." (ע' 19)
תושבי הכפר "הם איטיים, נרגנים ושקועים בשעמום הנחרץ של היומיום המקובע. "סתם אנשים" מציין אחד הממונים על המחוז" (ע' 15).
בכפר הקטן והרגוע הזה באיטליה נולד, גדל וחי דונטו מנדוציו.
הסיפור מתחיל ביום בו לוקח קקבה מנדוציו את בן זקוניו דונטו לטקס ההתייחדות בכנסיה כדי שיהיה קתולי טוב. כל הכפר מוזמן לטקס ויכובד ביין ולחם. קקבה האב גאה – היום הוא יום תהילתו.
אך ברגע בו הושיט הכומר את ידו השמנמנה לדונטו על מנת שינשקה. מביט דונטו בנקבוביות העור, בקפלים, בשערות ומול הקהל הצופה הוא מקיא על סף הכנסיה, על נעליו של הכומר ועל גלימתו.
טקס הקבלה של דונטו בוטל.
גם בהמשך דונטו אינו מקבל את המנהגים בקהילה הוא אינו אוהב את הסממנים המעשיים של הנצרות הוא מאזין לסיפורים אך אינו משתתף בטקסים.
דונטו מאמין שיש בעולם כוח גדול יותר מהעשיה הזאת.
"הוא אינו מזהה בהתפרצויות האמונה הבלתי מעורערת של הנוצרים אמת בראשיתית שהוא עצמו חש בקיומה" (ע' 31)
הוא מתאהב באחת הנערות הכפר, עמנואלה היפה והאצילה. הם נישאים ו"ליד הכיריים בביתם מונח שק קמח, ופירושו שעמנואלה עצמה מכינה את לחמה" (ע' 39)
מלחמת העולם הראשונה פורצת ודונטו מנדוציו מגוייס. הוא נפצע במלחמה ומתאשפז בבית חולים. בזמן האישפוז לומד דונטו לקרוא ולכתוב.
דונטו חוזר לביתו נכה לאשתו האוהבת ויום אחד מקבל דונטו, שהינו בין הבודדים בכפר היודע קרוא וכתוב, מחבר ספר בשם "תורה", הספר כתוב באיטלקית ובשפה שאינה מוכרת לו.
הוא קורא את הספר ונפעם.
הוא נשאב לסיפור ומתעמק בו.
לאט לאט יוצר דונטו קהילה קטנה המאזינה לו ומשתף אותם בקריאתו.
דונטו מאמין שהיהודים נכחדו מן העולם ושזהו מסר מיוחד עבורו להחיות את היהדות. גם אנשי הכפר נלהבים מתולדות העם הנבחר ומחליטים בהדרכת דונטו לאמץ את חוקי התורה.
וכך בעוד יהודים באירופה נרדפים ומנסים להסוות את יהדותם, עושים דונטו וקהילתו הכל כדי שיוכרו כיהודים.
סיפור שלא ייאמן של על כמיהה רוחנית, על התמדה ולימוד, על אהבה וחיפוש, על גיור ועל דמות מופלאה שהיא אולי כמין משה רבנו או אולי כאברהם אבינו.
ועל הנשים:
אהבתי שנשים מוזכרות לאורך כל הספר. הן בעלות דע ה ובעלות השפעה ומקומן המכובד מזכיר את סיפורי התורה. הן אמנם לא עושות בכלל אך דעתן והשפעתן מורגשת לאורך כל הסיפור היפה הזה.
"בסן ניקנדרו הנשים עושות כרצונן… קונצ'טה די ליאו יושבת לשמאלו של דונטו וכבר משחיזה את כושר התגובה שלה, ואלו עמנואלה כהרגלה ממשיכה את עיסוקיה ברציפות ואזניה זקורות"(ע' 128)
סיפור יפהפה ומרגש.
..
על המחברת:
יעל קניג עוסקת בכתיבה מאז היותה בת שש. לאחר שלימדה ספרות, יצרה את הסדרה "טרה הבראיקה" בהוצאה לאור "Romillat", שיקמה את ההוצאה לאור Raphael והפכה את הכתיבה לעיסוקה הבלעדי.
בגיל שש עשרה זכתה בפרס השירה מטעם האקדמיה הצרפתית ו"פרסקה" – ספר הביכורים שלה – זכתה בפרס Bibliothecaires.
עד היום פרסמה חמישה עשר ספרים, שאחד מהם הפך לרב-מכר בקנדה. שלושה מספריה עומדים לראות אור בתרגום לעברית בשנה הקרובה.
היא עוסקת בספרות בתשוקה רבה: נוסף על הכתיבה, היא מפיקה ומגישה תוכנית על ספרות העולם בתחנה פרנקופונית בישראל.
..
