אלימות היא אחת המילים הנפוצות כיום.
אלימות פיזית, אלימות מילולית, אלימות מינית, אלימות כלכלית.
אין מהדורת חדשות ללא דיווח על אלימות.
אנו נחרדים מהאלימות של מי שאמור לטפל ביקירנו בין אם הם עוללים או קשישים.
מתלוננים על האלימות בתכניות הטלויזיה, הסרטים ומשחקי המחשב אליהם נחשפים ילדינו ואיך הם משפיעים על התנהגותם כבני נוער.
מפחדים להעיר לאדם לא מוכר על התנהגותו בכביש או בסופר פן נהפוך אנו לקורבנות.
סצינות של אלימות פיזית הן קשות לצפיה אך מושכות את הצופים כמגנט ולא רק על המסך.
כמה פעמים כילדים שמענו את הקריאה: "בואו, יש מכות" ורצנו לצפות?
אבל מה לגבי קריאה של סצינה אלימה?
זירת האגרוף של הכתיבה
למי שקורא הרבה יוצא לא פעם לראות את הגרסא המצולמת לסרט ולהתבאס על כך שחלקים מהספר לא באים לידי ביטוי בסרט.
יש תאורים שקשה לתרגם למעשים.
במקרה של 'מכות' זה עובד בדיוק הפוך.
קשה לתאר במילים סצנת מכות טובה 'טוב מראה עיניים מאלף מילים'.
ולכן, אף על פי שהן קיימות, לא ניתקל בהרבה תאורים של אלימות פיזית לפרטי פרטים בספרים.
יאללה מכות
והנה קמו להם יובל אביבי ועמיחי שלו והחליטו לקחת יוזמה.
עשרים ושניים סופרים נבחרו ואותגרו בכתיבת סיפורים על – מכות!
מבחר סיפורים לא שגרתיים: מהצד המכה, מהצד המוכה או מהצד בכלל.
המוכיחים לנו שבאלימות אין שום חוקיות.
תמיד יהיו המכים הסידרתיים.
אלו שלמדו בבית שזה עובד רק עם מכות ומעבירה את משנתם הלאה, אלו שמכים כי זה נותן להם כח ושליטה ורק ככה הם יוצאים 'גבר', יש המכים לצורך השרדות והמכים צורך 'עבודה'.
אך בעצם,
בכל אחד מאיתנו קיים היצר הזה במידה זו או אחרת ולפעמים סיטואציה קיצונית יכולה להוציא אותו החוצה.
והמסקנה היא שזה פשוט מפחיד.
יאללה מכות- סיפורים
בעריכת: יובל אביבי ועמיחי שלו
הוצאת אחוזת בית
הכותבים: לאה איני, רועי חסן, מאיה ערד, בני ציפר, דרור משעני, ישי שריד, שרי שביט, עלא חליחל, סלין אסייג, עמיחי שלו, אסתי ג. חיים, נגה אלבלך, יובל אביבי, בלה שייר, איילת גונדר-גושן, מיה סלע, יונתן ברג, איריס לעאל, איאד ברגותי, אסף סעדון, אורין מוריס, דרור פויר
אז מה גורם לילד להכות תינוק? לבוסית לסטור לעובדת?
למה לבחור להמציא סיפורים על אלימות כדי למצוא חן בעיני בחורה?
מה הקשר של זה לשרה נתינהו?
והאם הנקמה במי שפגע בנו באמת מרגישה מתוקה?
איך קרה שהאלימות הפכה לנורמה חברתית שהדיבור עליה רב מהעשיה למיגורה?
ספר שהוא כמו אגרוף בבטן הרכה, מעמיד אותנו מול המציאות הלא הפשוטה בתיאורים מדויקים עד כאב.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=yWjOl3S8Ikc&list=PLlQIWM2ITI8tBt9XqwrNCw8yBHLnw-5AT&index=1]
א-לי-מות
מילים ולחן: שלום חנוך
א-לי-מות
מרוב מלחמות אתה לא זוכר
מרוב קרבות אתה לא סופר
זה יצא משליטה וזה רק מתגבר
א-לי-מות
זאת השפה שאתה מדבר
לא ברור לי במה אתה מתפאר
האם אוזניך שומעות מה שפיך אומר
כי "מקום המשפט שמה הרשע
כי מקום הצדק שמה הרשע"
כי מקום החוק שמה הפשע
החיים הם שלי – אז מה אתה עושה שם?
א-לי-מות
הסיוט רק מתחיל כשאני מתעורר
כל כך הרבה חרא אתה משחרר
זה כולל גם אותך אדוני השוטר,אדוני השוטר
כי "מקום המשפט שמה הרשע
כי מקום הצדק שמה הרשע"
כי מקום החוק שמה הפשע
החיים הם שלי – אז מה אתה עושה שם?
א-לי-מות
"בני
אל תלך בדרך איתם
מנע רגליך מנתיבתם
כי רגליהם לרע ירוצו
וימהרו לשפוך דם!"
מרוב מלחמות אתה לא זוכר
מרוב קורבנות אתה לא סופר
זה יצא משליטה וזה רק מתגבר
א-לי-מות