טרנד המשמורת משותפת בשיטת ה Nesting

שרון אפרתי

מאת: שרון איינהורן אפרתי – עו"ד, נוטריון ומגשרת

הח"מ מתנדבת מזה שנים רבות בויצו במתן ייעוץ וטיפול משפטי. לפני כשנה וחצי הגיעה ד'- אם לשלושה ילדים לסניף ויצו רעננה להתייעצות באשר להליך פרידה מבעלה ואבי שלושת ילדיה. ד' הביעה בפניי את העדר רצונה במשפטים ומאבקים שהמנצחים היחידים בהם הם עורכי הדין, את רצונה לערוך פרידה שקטה, טובה ושוויונית וחשוב מכך לזעזע במינימום את חיי הילדים תוך הותרתם בבית שבו גדלו והתרגלו משך שנים.

סיפרתי לד' על האפשרויות העומדות בפניה, על הרוח הנושבת של קיום משמורת משותפת, על שיטת הנסטינג שהפכה והופכת להיות ויותר מקובלת בשורותינו – על חסרונותיה ויתרונותיה והזוגות והמשפחות שלהן מתאימה.

לאחר פגישת ההתייעצות הגיעה ד' עם בעלה לפגישה נוספת ומשם התחלנו בהליך גישור באמצעות הלשכה במהלכו חתמו ד' ונ' על הסכם שאושר וקיבל תוקף במסגרתו הסכימו על משמורת משותפת על שלושת ילדיהם בשיטת ה – Nesting" עליה אספר בהרחבה בכתבה זו.

מי שמגיע היום לביתם של ד' ונ' אשר ממוקם בליבה של העיר הוד השרון לא יכול לדמיין כי מדובר בבית של הורים גרושים. הבית יפה ופסטורלי, עם חצר וכלב ועמוס בציורים של הילדים ותמונות שלהם עם ד' ו-נ', המודבקים על דלת המקרר. הרמז היחיד לכך שמדובר בבית בו ההורים גרושים ומנהלים משמורת משותפת בשיטת "Nesting" (הסדר קינון עליו יסופר להלן), הוא רשימת ימי השהות המחולקים בין ד' ונ' עם ילדיהם אשר תלויה על המקרר וסלי הכביסה הנפרדים בחדר הכביסה.

המקרה של ד' ונ' הינו אחד מיני רבים המגיעים לפתחן של לשכות הייעוץ והסיוע של ויצו הפזורות ברחבי הארץ – ואשר במסגרתם, מעוניינים אנשים להימנע ממלחמות  מיותרות והוצאת כספים מיותרים שאין להם וחשוב לא פחות מכך, לזעזע במינימום את חיי ילדיהם. באמצעות ייעוץ והכוונה נכונים והידברות וגישור בדרך ארץ מצליחים אנו להשיג הסכמים טובים ומשפחות מאושרות.

אין ספק כי הגם שאחוזי הגירושין בארץ ובעולם עולים מידי שנה, הקשיים סביב הליך הגירושין נותרו בעינם ויוצרים את אחת התקופות הקשות והמאתגרות ביותר שיכולה משפחה לעבור ובמיוחד ילדיי בני הזוג. כל ילד להורים גרושים בטוב יענה כי הדבר הכי מדהים בעיניו הוא היכולת של הוריו לתקשר ובילויי החג המשותפים למרות הפרידה ובכלל הפחתת המתחים והזעזועים עב הפרידה למינימום האפשרי.

ההסדר שהיה מקובל כל השנים במקרים של פרידת הורים, בין אם הם חולקים משמורת משותפת על ילדיהם ובין אם לאו, הוא שאחד ההורים עוזב את הבית המשותף ושוכר או קונה לעצמו דירה אחרת או שבית המגורים נמכר וכל אחד מההורים רוכש או שוכר לעצמו דירה חדשה ונפרדת כשהילדים עוברים מדירה לדירה. להסדר זה חסרונות רבים. ראשית- הילדים המשותפים לעיתים קטנטנים ונאלצים לנסוע הלוך ושוב בין שתי דירות וערים כדי לבלות עם כל אחד מההורים. המעברים הללו, שחלקם כרוכים בנסיעות ארוכות, יוצרים עבור הילדים תחושה קשה של חוסר יציבות ותחושה של מסגרת ביתית רעועה אשר לא מוסיפה למצוקה הנגרמת, מטבע הדברים, בשל הליך הגירושין ופרידת ההורים. מעבר להיבט הרגשי, קיימים לכך גם חסרונות פרקטיים. הורים צריכים לארגן לילדים המשותפים שני סידורים ביתיים מלאים – לרכוש רהיטים, מכשירי חשמל, מיטות ביגוד וכד' – הכל בכפל. סידורים אלו כרוכים מטבע הדברים בהוצאת כספים רבים אשר גורמים בפני עצמם, למחלוקות בין ההורים למי צריך לשאת באיזו הוצאה וכמה ובעיקר לבתי אב שאין בידם כספים רבים ומשמעות הפירוד הינה עוני של ממש.

טרנד אמריקאי שהחל בוירג'יניה שבארה"ב בשנת 2000 ותפס תאוצה ברחבי העולם וישראל, מציע פתרון קצת שונה – הינו שיטת ה"Nesting" (הסדר הקינון). זוהי שיטה לקיום משמורת משותפת בין הורים המבקשת ליצור מינימום זעזוע לילדי המתגרשים. הרעיון ביסודה הוא להותיר את הבית כפי שהיה ערב הפירוד ובו ימשיכו להתגורר בכל הזמנים הילדים ואילו ההורים ירכשו או ישכרו דירות אחרות או שישהו בזמן שאינם שוהים עם הילדים בבית המשותף אצל בני משפחה או חברים ויבואו לבלות עם הילדים בבית המשותף בזמנים שנקבעו להם בהסדר המשמורת כשכל הורה בזמנו עוזב את הבית.
"הנסטינג" קונה לו מקום יותר ויותר בקרב מתגרשים שמכוננים ביניהם משמורת משותפת והוא תולדה של רצון ההורים להקל על הילדים ולהפחית למינימום את נזקי הגירושין. "הנסטינג" הרבה פעמים ובמקרים המתאימים לכך, גם מקל על המתגרשים מבחינת העול הכלכלי. עם מחירי הנדל"ן הגבוהים, יוקר המחיה, השכר שנשחק והמחסור בדירות קטנות ולא יקרות, גירושים הופכים להיות אירוע כלכלי לא קל למתגרשים. הצורך לפצל את משק הבית לשתי יחידות כלכליות עצמאיות מזניק את ההוצאות שמתווספות להוצאות הכרוכות בפרידה עצמה ומההליך המשפטי היקר ממילא. שיטת ה"נסטינג" הוא תרופת מנע להסלמה בגירושין וכשמתבטל חוסר השוויון שנגרם עקב הפירוד, יורדת גם רמת הקונפליקטים בין בני הזוג ומצטמצמת הפגיעה בילדים.

הגם שהפתרון הנסטינג החל אצל זוגות עמידים – פתרון זה עולה גם אצל זוגות שקשה להם להחזיק בשתי יחידות דיור נפרדות ויש להם הרבה מה להפסיד כלכלית מהפירוד. הצדדים נדחקים לפתרון זה כי בניתוח כלכלי מושכל הם אומרים לעצמם שאולי לא כל כך נוח ונעים לישון במיטה שבן הזוג לשעבר ישן בה, אך בסוף החודש יוציאו פחות מהכיס. אין ספק ששיטת "הנסטינג" מצריכה גדלות נפש, סובלנות ופתיחות וכן, אמון ויחסים לא טעונים בין ההורים.

יחד עם זאת חשוב לציין כי עם כל הרכות שבגישה שרואה את הילדים במרכז והרצון לזעזע את עולמם במינימום – נשמעות לא מעט ביקורות של מתנגדים לה וכל אחד צריך לפעול על פי מה שמתאים לו.

* יש שטוענים שמדובר בפתרון מורכב קשה שלא הרבה יכולים להתחבר אליו. מדובר בדרך חיים שמקשה על ההורה להתקדם ולהמשיך בחייו ושימת הילדים במרכז יוצרת סוג של נרקסיזם והגנה מיותרת של הורים שמתנהלים בשיטת "הורה הליקופטר"  ואינם מבינים שעליהם להכין את ילדיהם לחיים והעולם האמיתי אשר לעיתים, גירושין הם חלק ממנו.

* יש הטוענים גם שהסדר "הנסטינג" לא טומן בחובו דווקא חיסכון כלכלי אמיתי. יש נטייה לחשוב שזה פתרון זול יותר כששומרים על הבית אבל זה דווקא פתרון היקר ביותר כי בטווח הארוך הוא מחייב החזקת שלוש דירות משרוב הזוגות אינם רוצים להתגורר אצל בני משפחה או חברים בזמן שאינם חיים בבית עם הילדים. במקרה של ד' ו-נ' הייתה להם דירה נוספת שאותה השכירו במהלך החיים המשותפים כדי לכסות את המשכנתא והסכימו במסגרת הגישור שקיימו בלשכה כי דירה זו אפשרה לכל אחד מהם להתגורר בה בזמנים שאינם עם הילדים בבית תוך שגם הסכימו כי דירה זו תשמש את כל אחד מהם בזמנים שאינו מבלה עם הילדים על כל הכרוך ומשתמע מכך. אבל, לא לכל זוג קיימת דירה נוספת כזו ולא כל זוג מסכים להמשיך ולחיות בדירה נוספת שתהיה משותפת לו ולבן הזוג לשעבר.

* אנשי המקצוע גם חלוקים בשאלת ההתאמה של פתרון "הנסטינג" לצורכי הילדים וטוענים כי מדובר בפתרון שמתאים לתקופת ביניים לא ארוכה למשך שנה שנתיים ולא לתקופה ארוכה יותר. נכון הוא שפתרון "הנסטינג" בכל הנוגע לילדים הוא הרע במיעוטו בעת הפרידה עצמה מבחינת הפרת השגרה של הילדים בטווח הקצר אבל לא בהכרח טוב לטווח הארוך. נכון הוא שילדים ברוב המקרים, לא אוהבים את הטלטול בין בתים ו"נסטינג" מאפשר להם לשמור על המוכר והקיים. ואולם, החיסרון הוא שהוא מותיר באוויר ואצל הילדים בפרט, ציפייה שהדברים יחזרו לקדמותם וההורים ישובו לחיות יחד כתמול שלשום והילדים למעשה לוקחים על עצמם תפקיד של לחבר את ההורים מחדש.

* בביקורת אחרת שהושמעה נטען כי אדם מן הישוב לא ירצה לחיות ברוטציה בבית גם לא בשם עיקרון טובת הילד ולא בכלל. לילד טוב כלשהוריו טוב וכשהם ממשיכים הלאה בחייהם לפרק ב' ובכלל.

* יש שטוענים כי "נסטינג" לא אמור מלכתחילה להוות פתרון לטווח ארוך. במקרים רבים ההורים מבקשים ורוצים לשמור על הבית המשותף עד הגיע אחרון הילדים לגיל 18 או לתקופה קצרה יותר של מס' שנים ורק אז למכור אותו לאחרים. למעשה במצב שכזה, תקופת הזמן ממועד הגירושין ועד למועד המוסכם למכירת הבית, יכולה להוות תקופה לקיום הסדר ה"נסטינג" בין ההורים בהנחה שהם גם חפצים ומנהלים במשמורת משותפת.

* אני כשלעצמי, סבורה, כי מדובר ברעיון מעניין שאין לשלול אותו על הסף ומשדר ראיה חדשה של כל נושא הגירושין, קידמה וחשיבה מחוץ לקופסא.  ואולם, לא מתאים לכל אחד ואחת ויש לבחון כל מקרה לגופו. אין ספק שבמצבים מתאימים בהם מסכימים ההורים שבזמנים שאינם בבית עם הילדים הם יתגוררו בנפרד כל אחד בבית משפחתו או בדירה אחרת ונפרדת הדבר יכול להוות דרך להימנעות מבורות כלכליים עקב הפירוד. יש לשים לב כי הסדר הקינון מתאים לבני זוג מתגרשים שהתקשורת ביניהם טובה ומיטיבה – דבר שלא תמיד קיים אצל זוגות מתגרשים, כל אחד וסיבותיו הוא. לבסוף, יש גם דברי טעם בטענה כי מדובר בהסדר זמני בלבד שכן, אף אחד מההורים אינו יכול באמת להתקדם בחייו ולהתחיל בזוגיות פרק ב' כשהוא עוזב את הקן המשותף שיצר עם בן הזוג החדש למשך חצי שבוע וכך חוזר חלילה.

כפי שציינתי אנו סבורים כי כמו בכל הליך פרידה, יש לבחון את הנסיבות והתנאים ששונים ממקרה אחד לאחר. כך או כך, ממליצים אנו להיוועץ טרם הכניסה להליך, לבצעו בדרך הטובה ביותר וברוח טובה ולהימנע ממלחמות שבסופן יגיעו לאותם תוצאות ודווקא הליך גישור שמבוצע בלשכות הפזורות ברחבי הארץ מאפשר חשיבה יחד מחוץ לקופסא ובאופן שימקסם את התועלת של הצדדים גם יחד וימזער למינימום את הנזק שבמאבקים מיותרים.
לשכות ויצו פזורות ברחבי הארץ ובהן מידי שבוע יושבים מתנדבים המסייעים לפונים בייעוץ משפטי ובליווי לרבות גישור.

המידע בכתבה זו איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.

הכותבת הינה עו"ד בעלת ותק של כ – 20 שנה, הינה נוטריון ומגשרת בתחום המשפחה ובעלים של משרד בוטיק ברעננה העוסק בדיני משפחה ומעמד אישי, משפט אזרחי – מסחרי, דיני הוצאה לפועל ופשיטות רגל ובמתן שירותים נוטריונים וגישורים ומתנדבת בויצ"ו סניף רעננה.

wizolaw
לא עושות הנחות על הזכויות שלך. מערך הייעוץ המשפטי של ויצו יצר מעטפת מקצועית של תמיכה וייעוץ לנשים על מנת לסייע לכן ללמוד וליישם את הזכויות שלכן באופן המיטבי. בבלוג נחשוף מעט מעבודת המערך המשפטי ואנשי המקצוע המתנדבים שמפעילים אותו.