טרומפלדור 10 ? בקושי 7…

בחורה עם מחשב נייד

טרומפלדור 10
טרומפלדור 10 – רמת השרון
זיוה ואני תמיד מחפשות מקומות חדשים לארוחות בוקר, לכן, כשהיא אמרה לי, בואי נלך לטרומפלדור 10 ברמת השרון, כמובן שהסכמתי.
על פניו הדיל נראה טוב, מזמין ושווה את הכסף.
הדיל בארוחת הבוקר הולך ככה, 66 ₪ לסועד וכולל מיץ טבעי, שתייה חמה, לחם כפרי, פרעצל, שתי מנות פתיחה ומנת בראנץ אישית לבחירה.
בנוסף, כתוב בתפריט שמקבלים, חמאה מתובלת, גבינת ברינזה המאירי בשמן זית, רסק עגבנייה וזיתים, גבינה רכה, סלט טונה באיולי חזרת וקונפיטורה ביתית.
הגענו, התיישבנו והתחלנו להתלבט מה בא לנו.
המקום מעוצב בצורה נעימה, אם כי סידור השולחנות לא היה ממש ברור.
בנוסף, השירותים נמצאים בחוץ וצריך לצאת מהמסעדה, לעשות עיקוף ולהגיע לשם בשלום, בימים גשומים אלה, לא תענוג גדול, כשכבר מגיעים למקום, לא בא להירטב שוב…
יש לציין שחיכינו הרבה זמן למלצרית שתבוא לקחת מאיתנו הזמנה ושוב חיכינו הרבה זמן, עד שקיבלנו משהו לשולחן, למרות שבשלב זה, המסעדה הייתה יחסית ריקה.
לפני הכל, כמו שאתם יודעים שתייה.
זיוה רצתה קפה גדול, המלצרית אמרה שזו תוספת 3 ₪, הסכמנו.
אני רציתי מים מינרליים, המלצרית אמרה שזו תוספת 3 ₪, הסכמנו.
למרות שזה מאד קטנוני בעינינו, התוספות האלה.
אז אילו פתיחים בחרנו ?
''
פרי העונה וגבינה כחולה רכה, על סרט עלי רוקט ואגוזים קלויים מתובלים במעט שום ושמן זית.
פרי העונה שלנו היה אגס שמשתלב עם גבינה כחולה מעולה.
המנה הייתה נדיבה בשביל פתיח, בכלל כל ארבעת הפתיחים הצטיינו בנדיבות.
הגבינה הכחולה הייתה מזן משובח, פתיח מוצלח.
סלט עגבניות חריף, עם לבנה עיזים בזעתר, פלפל חריף קלוי, כוסברה, לימון כבוש, שום, שמן זית וקרוטוני פרעצל.
המנה הייתה טובה אבל, זיוה שאוהבת חריף, אמרה שזה לא מספיק מתובל, לא מספיק חריף, משהו לא עבד שם בשבילה.
דג מטיאס כבוש, עם צלפים, בצל סגול, צנונית, שמנת חמוצה ופטרוזיליה, שתי חתיכות יפות של מטיאס, מאיכות מצוינת, מנה שלא נשאר ממנה כלום.
סלמון מעושן, עם צלפים, בצל ירוק, צנונית, שמנת חמוצה ופטרוזיליה, גם כאן הגיעו שתי חתיכות יפות של סלמון, בכבישה נעימה וטעימה, כמובן, שגם מהסלמון לא נשאר כלום.
אחרי שקיבלנו (אחרי הרבה זמן) לשולחן את הפתיחים, שאלנו את המלצרית, האם אפשר לקבל את הלחמים והצלחת קטנות.
אה ? לא הגיע ?
לא, אם היה מגיע, היית רואה על השולחן אמרנו בחיוך.
''
לקח עוד זמן והיא הביאה לנו את הלחמים ואת הצלחת קטנות, החלה הייתה סתמית לחלוטין, הלחם היה טרי, אבל לא הצטיין בקראסט מעניין או איזשהו ייחוד, הפרצעל, חומם והיה טעים כמו שפרצעל צריך להיות.
אז מה היה בקטנות ?
חמאה מתובלת – אכן צבע היה לה, אבל טעם פחות, כשהוספנו לה מעט מלח, פתאום נפתחו הטעמים שלה והיא הייתה בסדר.
את גבינת הברינזה, הטביעו בתוך רסק עגבנייה וקישטו בזיתים, בסדר, לא יותר, ההטבעה הזו, לא ממש החמיאה לגבינה, היה עדיף להגיש אותה בנפרד ומי שהיה רוצה היה מחבר.
גבינה רכה, הייתה בסדר, נשארה כמו שהגיעה, קונפיטורה ביתית, גם לא נגענו.
אני מאד אוהבת סלט טונה, והתיאור בתפריט של סלט טונה באיולי חזרת, היה מאד נשמע לי.
הקטנה של סלט הטונה, הגיע עייף כזה ורואים שהוא עמד בחוץ הרבה זמן וקיבל קרום למעלה.
ביקשתי מהמלצרית אם אפשר לקבל אחד בלי הקרום למעלה ולקח לה כמה דקות טובות להבין על מה אני מדברת.
כשהגיעה הפנכה עם טונה בלי קרום, אז הסלט טונה היה טעים, לא כבד, אבל לא היה בו את האדג' שציפיתי מאיולי חזרת.
באמצע כל הבלגן הזה, הגיעה המארחת ושאלה אם אפשר להזיז את השולחן שלנו ואותנו למקום אחר במסעדה, כי תכף יהיה לידנו שולחן גדול שאותו סידרו כשהיינו שם וכמעט שמו שולחן אחד עלינו.
אמרנו בסדר, אז ככה באמצע, הם הרימו את השולחן, האמת, כבוד על איך לא נפל כלום… והזיזו אותנו ממקומנו.
אז העיקריות, מה היה לנו שם ?
''
זיוה לקחה שקשוקה חצילים וגבינת מנצ'גו, מוגש במחבת ברזל.
חיכינו המון זמן למנות העיקריות וכשהגיעה השקשוקה היא הייתה עשויה מאד, מדי, והביצים היו קשות קשות קשות.
שאלתי את זיוה, האם שאלו אותה איך היא רוצה את הביצים, היא ענתה שלא וככה היא לא יכולה לאכול את המנה השרופה
אז הבטיחו לה שיעשו חדש, שוב חיכינו לא מעט זמן והשקשוקה הגיעה כמו שצריך, זיוה אמרה שהמנה הייתה מוצלחת ומעניינת עם החצילים.
כשחיכינו לשקשוקה השנייה, אמרה זיוה שהיא מתפלאת על דניאל זך על כל הפישולים הקטנים האלה ושהיא ציפתה ליותר, אני אמרתי לה שאם להגיד את האמת, אני לא השתגעתי על כרמלה בנחלה.
והיא אמרה שבפעם האחרונה שהם היו, היה מאד לא מוצלח.
אני לקחתי, איך לא ? בנדיקטוס סלמון, ביצים עלומות על חלה קלויה, עם פטריות, תרד ובצל מטוגן, סלמון ורוטב הולנדייז עשיר.
אני ביקשתי בלי הפטריות, תרד ובצל מטוגן ובקשתי נענתה.
המנה שהגיעה הייתה בסדר, אותה חלה לא ייחודית מההתחלה, הייתה גם כאן, הביצים נזלו, לא מספיק, אבל נזלו, ההולנדייז היה טעים, אבל פוזר מעט מדי לטעמי וגם אכלתי מוצלחים ממנו.
עוד שתייה שהזמנו הייתה לימונדה שלא סוחטים במקום מסתבר, היה הייתה לזיוה מרירה.
והזמנו תה עם נענע בלי התה, היה בסדר.
כשרצינו להזמין חשבון, המארחת הגיעה התנצלה על הבלגן שהזיזו אותנו וביקשה להזמין אותנו לקינוח, התלבטנו בין 2 קינוחים
פרוסת עוגת שוקולד "נמסיס" וקצפת וקרם ברולה.
שאלנו את המלצרית מה היא ממליצה יותר והיא אמרה אני אביא לכן את שני הקינוחים, אמרנו שאין צורך, באמת.
אחרי כמה דקות לא מעטות, היא חזרה מתנצלת שהברנר לא עובד היום ואין קרם ברולה ואם אנחנו רוצות משהו אחר.
אמרנו לה שזה ממש בסדר וקינוח אחד זה די והותר.
''
העוגה הייתה טעימה, שוקולדית ודחוסה כמו שנמסיס צריכה להיות.
כשקיבלנו חשבון גילינו שתוספת על מים מינרליים היא 5 ₪ ולא 3 ₪ כמו שהמלצרית אמרה לנו, אבל לא היה לנו כוח להתווכח על קטנות.
שילמנו את החשבון + 12% שירות.
ויצאנו בתחושה מעורבת, היו דברים טובים, טעימים, אבל משהו במקום, בשירות, בהתנהלות, הפריע לנו ולא עובד, והחלטנו שלא נחזור בקרוב.
הציון שלי 7 מתוך 10.
שלכם
איבי
האתר שלי: www.evy.co.il