שמעתי את דר' אייל דורון שסיפר על מחקר שעסק בהשפעות הצפייה במסך – טלויזייה וכד'. מהמחקר עולה כי הכל, הוא עניין של מינון. צפייה במידה מתאימה מעלה ומשפרת תפקודים ואינטלגנצייה ולעומת זאת שימוש מופרז מנוון.
מינון, שימוש במידה הוא שם המשחק בהמון תחומי חיים. אכילה, משחק, ישיבה ואפילו ספורט , כמו גם שתיית יין, או בכלל אלכוהול, זה עניין של מינון, עניין של מידה ואלה הם עניין לחינוך ותרבות. לא חייבים לשתות עד ששיכורים, לא צריך לאכול עד שמתפוצצים, אין לעשות ספורט עד שכל השרירים תפוסים, וכך הלאה.
כמו כל עניין תרבותי מדובר בהרגל נרכש. הרגל נרכש הוא עניין של חינוך. המינון הוא שם המשחק.
מינון, מודעות ובוודאי דוגמה אישית. ילד שרואה הורה פעיל, למשל הורה המגיע מהעבודה נח במידה, משוחח ומקשיב, קורא , עוסק בספורט, וגם בוחר במה לצפות, נותן דוגמה ומחנך למידתיות ולא פחות חשוב, ללקיחת אחריות ולבחירת התכנים, העשייה והפעילות.
דר' אייל דורון הסביר כי המינון המתאים אינו עניין של נוסחה קבועה כי אם הקשבה לאינטואיצייה.
והרי לנו. יותר ויותר אנחנו נקראים להבין ולקבל החלטות בין כל ריבוי הפרטים, המידע והאמיתות. נשים לב שיותר ויותר, ככל שהמדע מתקדם והמחקר מתפתח, האחריות וקביעת המינונים היא על האדם המשתמש במידע.
אין אמת אחת מוחלטת, קבועה הרמטית לכל. יש מידע, ישנן הבנות. המידע נגיש, ההבנות , יש להן טווח, וכל אדם רשאי, זכאי ומחוייב לקחת את האחריות לעצמו. על ההחלטות כמו , כמובן, על הביצוע.
מה שמתאים לאדם אחד אינו מתאים בהכרח לאחר. קיימים כל כך הרבה משתנים והבדלים בין אדם לאדם, בין משפחה למשפחה. הבדלים, השקפות שונות, הרגלים שונים, שאיפות אחרות ועוד.
הנגישות למידע, התפתחות האדם, התוכנות, האפשרויות, משמחות אך גם מחייבות.
עכשיו צריך לא רק להבין ולציית. עכשיו צריך לקבל החלטות מתוך המידע, ולהיות אחראיים לביצוע. אני משערת שזו הסיבה שמתחילים לדבר יותר ויותר על "תחושת הבטן" על האינטואיצייה.
על כך בדיוק מדברת השיטה שפיתחתי. על שלושת הגורמים המשפיעים על קבלת ההחלטות שלנו ועל ההתנהגות שלנו. הגורם הקוגניטיבי. כלומר המחשבות שלנו, הרציונל. הגורם שני הוא האמוציות , הרגשות שלנו. והגורם הנוסף, השלישי, הוא הסנסורי, התחושתי. התחושות שלנו מחמשת החושים הפיזיים ועד המקום הגבוה היא האינטואיצייה.
אפשר ללמוד את זה. כל אחד יכול. אפשר ללמוד כיצד לשפר את ההקשבה פנימה והבנת התחושות שלנו, כך שנבין טוב יותר את תחושות הבטן שלנו. נדע להקשיב טוב יותר למה שהאינסטינקטים שלנו, האינטואיצייה שלנו מגלה לנו.
ההבחנה בכל אחד מהגורמים שבנו, ההקשבה להם ושימוש ביתרונות של כל גורם וגורם, מאפשרת לנו לפעול למען עצמינו מהמקום הכי טוב עבורינו.
נוכל לבחור את התוכניות בהן נצפה, את היין אותו נשתה, את הזמנים והמועדים לכך. וכבר קהלת אמר: "זמן לכל ועת לכל חפץ. כשאנו מבינים ויודעים את המינון המתאים לנו , אנו משפרים את איכות חיינו ולא גורעים ממנה.
לשאלות: MBROSH@GMAIL.COM
