כל סטודנט יודע, שאין מנוס מכתיבה ויצירה של עבודות אקדמאיות במהלך התואר. הן חלק בלתי נפרד מהחוויה האקדמית והן מלוות את הסטודנט עוד מהרבעון הראשון בשנה א', ועד לחודש האחרון בשנה האחרונה בתואר. גם לאחר שהשלימו עם העובדה שכתיבת עבודות אקדמאיות הן משימה שלא יוכלו לחמוק ממנה, העבודות הללו נתפסות כעול בעיני הסטודנטים ובעיקר בתקופות מבחנים, כשהם מעוניינים להתרכז כמה שאפשר בלמידה ושינון החומר.
אבל איך כותבים עבודה אקדמאית? מההתחלה כמובן, וכידוע, כל ההתחלות קשות. עליכם פשוט להתחיל לכתוב ולתת למילים לזרום החוצה. גם אם הפסקה הראשונה לא מעבירה את המסר בדיוק כפי שרציתם, תמיד תוכלו לחזור אליה. מובן שזה בלבד לא יספיק כדי לעזור לכם לכתוב את העבודה שלכם על הצד הטוב ביותר.
אז איך כותבים עבודה אקדמית מנצחת?
כשניגשים לכתוב עבודה אקדמאית במסגרת האוניברסיטה או המכללה, יש לעקוב אחר מספר דגשים הקריטיים לקבלת הציון הרצוי. כדי לעזור לכם לעשות זאת, אספנו מספר טיפים יעילים במיוחד:
- נראות כללית – כל עבודה אקדמית שאינה סמינריונית תהיה בנויה מעשרה עמודים ממוספרים וכמובן מודפסים. לרוב, ייעשה שימוש בפונט David בגודל 12, ברווחים של שורה וחצי בין כל שורה בעבודה.
- על מה אני כותב? – לפחות בחלק מהמקרים, המרצה ינחה את הכיתה על איזה נושא לכתוב את העבודה. במקרים אחרים יתבקשו הסטודנטים לחשוב על הנושא בעצמם. את הנושא יש להציג כבר בעמוד הראשון, יחד עם שם המוסד, הפקולטה והקורס. אל תשכחו לכתוב גם את הפרטים האישיים שלכם!
- פרק המבוא – עמוד אחד יוקדש לתקציר העבודה כולה; החל מהגדרת מקרו של נושא העבודה, כולל ציון מקורות המידע, שיטת המחקר בה פעלתם, מושגים מרכזיים וכמובן – שאלת המחקר. את פרק המבוא מומלץ מאוד לכתוב לאחר שהעבודה כולה כבר כתובה, כך שתוכלו לבנות אותו בהתאם.
- ראשי פרקים ענייניים – כאמור, בכל תחילת פרק או נושא יש לציין את שמו. חלוקת העבודה האקדמית לפרקים תסייע לכם למקד את אופן הצגת התוכן ולעשות סדר הגיוני ולוגי בדברים. המטרה היא לאפשר לקורא מעבר פשוט, קל ומובן על העבודה, כך שיוכל לספוג ממנה את המסרים שהיא מתוכננת להעביר.
- עבודה מול מאמרים – במהלך כתיבת העבודה, יהיה עליכם להישען על מאמרים קיימים, חלקם כמובן באנגלית. תרגום אקדמי שונה בתכלית מתרגום רגיל, כמו גם סיכום מאמר אקדמי לאחר התרגום.
- מסכמים, מתדיינים ומעלים מסקנות – הפרק שחותם את העבודה הוא פרק הסיכום, הדיון והמסקנות. כאן הקוראים יקבלו תשובות על שאלת המחקר שכותב העבודה העלה. חשוב לציין את הפרטים הללו במדויק, ישר ולעניין ובצורה פשוטה להבנה.
- לפני ההגשה – אחרי שסיימתם לכתוב גם את הביבליוגרפיה של העבודה, רגע לפני שאתם מדפיסים ומגישים אותה, מומלץ מאוד להעביר את העבודה עריכה לשונית והגהה לשונית, על אחת כמה וכמה אם מדובר בעבודה סמינריונית. מטרת העריכה הלשונית היא להשביח את הטקסט הכתוב, לרהט ולנסח אותו היטב מבחינת שפה ופיסוק. הגהה לשונית היא השלב הסופי ומטרתה לעלות על כל מה שהעריכה הלשונית לא הצליחה למצוא.
יש דברים שעדיף להשאיר לאחרים לבצע
את שלב העריכה וההגהה הלשונית לא מומלץ לבצע בעצמכם, פשוט מכיוון שאין לכם הכשרה לכך (אלא אם יש לכם). הקפידו למצוא עורך לשוני בעל וותק וניסיון בתחום שלא רק שהוא בקיא בשפה העברית, אלא גם בתחום הספציפי בו עוסקת העבודה. כך תוכלו להיות בטוחים שהתוצר הסופי שיגיע לידי המרצה או החברים שיקראו את העבודה שלכם, תהיה קריאה ומובנת ותעביר את המסרים שאתם מעוניינים להעביר.