טיפול בבעית הזהות מינית
המונח זהות מינית כולל בתוכו הן את האופן בו האדם מרגיש את עצמו כ"גבר" או כ"אשה", היינו התפיסה המגדרית שלו, והן את הנטייה המינית, כלומר האם המשיכה הינה לגברים או לנשים. הזהות המינית מתחילה להתפתח בשנים הראשונות לחיינו עם זאת רובנו מתעסקים בזהות המינית שלנו בגיליי הבגרות. תקופה זאת עלולה להיות מבלבלת ורבויית תפניות ומהפכים.
היחס להומוסקסואלים ולסביות משתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. עם התגברות המתירנות, גדל מספר הצעירים שאינם נרתעים מחשיפת זהותם ההומוסקסואלית וגדלה גם הנכונות החברתית לקבל אותם בהבנה ולפעול להקלת מצבם.
הצורך של כולנו להיות "נורמטיביים" בעלי תחושת שייכות חברתית הינו צורך טבעי של כל אדם באשר הוא אדם. אנו חשים צורך להיות נורמטיבים ומקובלים על הסביבה. כאשר אנו חשים "חריגים" התחושה מלווה בדר"כ בתחושת בושה וכאב.
התחושה הפנימית של מי שאוצר סוד בתוכו לגביי הזהות המינית שלו עשויה ליצור תחושת אשמה מול הקרובים לו, משפחה וחברים. תחושה כי הוא 'משקר' לגבי זהותו לקרובים לו ביותר וכי הם אינם מכירים אותו באמת.
במקרים רבים, החשש מפני חשיפת הזהות המינית האמיתית של האדם הופכת את החיים למאוד מבודדים. לעיתים החשש מפני חשיפת הזהות המינית גורם למצבי רוח ירודים לאורך זמן או לתקופות קצרות, לעיתים, עלולים אף להתפתח סימפטומים של חרדה ותחושות איום גוברות הגורמת לנמנעות מפני מצבים מהם מתעורר הפחד. יתכן כי אדם בעל זהות מינית מבולבלת החושש כי הוא נמשך לגברים ימנע ממפגשים עם גברים או אפילו יסוג מקשרים חבריים שפיתח, ומאידך ימנע אף לצאת עם נשים כדי לא לחוש שאינו נהנה או נמשך אליהן.
יש לנו צורך בסיסי בחוויה הטבעית של קבלה. אנשים בעלי זהות מינית הומוסקסואלית או לסבית או אנשים הסבורים שהנם בעלי זהות הומוסקסואלית אינם רוצים שתייגו אותם אך ורק ככאלו. ישנו עולם תוכן מלא שאינו נגזר מהזהות המינית והחשש של רבים הוא מפני תיוג מיני אשר ייחיב אותם כביכול לנהוג ע"פ הסטיגמא המלווה אליו. פעמים רבות, האדם מרגיש שזה עלול לצמצם את אישיותו לכדי העדפה המינית שלו, מה שיוצר או מחשזק את חשש לחשוף את הזהות המינית.
הטיפול מאפשר הנחיה וליווי תהליך קבלת הזהות המינית ודומה ללידה מחדש. היא רצופה קשיים וחששות מפני דחייה, פחד מפני חשיפה, חרדת נטישה, התנסויות חדשות. תהליך היציאה מהארון בפני הקרובים והמשפחה מלווה אף הוא בחששות רבים מפני אי קבלה, חרדת, נטישה ודחייה ובנוי ממספר שלבים עוד לפני שלב החשיפה. זאת תקופה בה זקוקים לתמיכה רבה, לתכנון מוקדם ומחשבה מי האדם שכדאי לספר, האם רצוי לעשות זאת בהדרגה, מהם הציפיות מהשיחה והאם רצוי לתת מרחב של סובלנות וזמן בעיקול החשיפה והכנה לאפשרות של חוסר קבלה מהצד האחר.
