ההורים שותלים, זורעים, משקים ומשקיעים כל השנה.
האם במה שהם זורעים יש עידוד ואמונה, הקשבה אמיתית, תקשורת מכבדת בגובה העיניים,
פתיחות ושיתוף, דוגמא אישית, פירגון ומנות גדושות של חום ואהבה?
ואולי הם גם זורעים ביקורתיות, שיפוטיות, השוואות, תחרותיות וחסות יתר?
אולי לזרעים שההורים זורעים באהבה כה רבה, מתגנבים גם זרעים שלא התכוונו שיהיו שם?
לפעמים צריך לעצור, לחשוב ולבחור מה לשתול ולהעצים ומה כדאי להפחית או להוציא בכלל…
ט"ו בשבט שמח!
