אדוני ראש הממשלה
אני פונה אלייך הן במסגרת תפקידך והן בהיותך איש משפחה. חשבתי שבשני התפקידים (בין השאר) מוטלות עליך משימות רבות מאד ועל חלק מהן אני בהחלט נותנת לך קרדיט ואין זה שייך למפלגה כזו או אחרת – אלא לעובדה הבסיסית שחשבתי שאתה צריך לשמור עלי בין שאר התושבים שגרים במדינה הזו.
אז מה אם אני גרה ברמת – גן ולא בעוטף עזה? אז מה אם אני לא במושב משמרת אבל אני גרה ב"צנטרום של הפיילה" כמו שאומרים החבר'ה? נכון, הסבירות נמוכה יותר שאיזה טיל או שניים ינחתו וייפגעו כאן באנשים אבל אין לך תעודת ביטוח שלא ייפגעו בירושלים או בחיפה או חלילה במקום אחר.
אני רוצה בבוקר הזה שהארץ סוערת (תרתי משמע) לבקש ממך לחשוב מה שמע או הרגיש ילד בן 8 או הורה בן 48 שצריך בשעה 3 לפנות בוקר להקשיב שוב לשריקת הרקטה או את כריזת צבע אדום. זה לא חשוב אם אנחנו מדברים על זוג הורים או על משפחה חד-הורית או אדם מבוגר ונכה ששמעו את הכריזה ובקרבת הבית הם ראו בימים האחרונים טנקים וחיילים ואיזושהי תקווה שמשהו ייקרה כאן.
אני לא רוצה לשמוע עוד פעם אזעקה כשאני במרכז תל-אביב, מושב הארץ או אם אני הורה שגר בקיבוץ ניר-עם או שדרות והאזור בעיקר.
הגרון שלי נחנק כשראיתי לפני יומיים (נדמה לי) נערה בגיל העשרה מעלה ב MY STORY סרטון שמנציח מה קורה לה בזמן כריזת צבע- אדום, זו ילדה בגיל העשרה שצריכה להעלות סיפורים על מה שמעסיק ילדים בגיל הזה ולא נערה שמתכווצת מפחד מתחת לשמיכה עם הכלב שלה. אתה לא תראה את זה בשום מקום בעולם !
עשר שנים (אולי יותר) התושבים בעוטף עזה בשגרת היום והם לא חיים. קשה לקרות להתנהלות שלהם חיים. הם שורדים !! אדוני ראש הממשלה – אתה גם אבא בין כל התפקידים שלקחת והתחייבת עליהם. היית רוצה שאשתך או הבן שלך יישמעו כריזת צבע אדום באמצע הלילה או במהלך שגרת היום?
נכון שלא? אני בטוחה שאילו זה היה קורה בירושלים או בחיפה ההתייחסות הייתה שונה. הרטוריקה הייתה אולי דומה אבל התגובה הייתה שונה בתכלית השינוי ולא היית סובל ומכיל את הדבר. תושבי עוטף שומעים בשגרה את ההבטחות שלך ואני בטוחה שאם נחפש אפילו במהלך החודשים האחרונים נמצא את המשפטים האלה לא מעט פעמים.
אני לא רוצה להצטייר כאדם מתלהם כי אני באמת לא כזו, אבל הלב שלי מתרסק כשאני שומעת שוב ושוב את האמירות האלה שאפילו 24 שעות לא עברו מאז שהן נאמרו והופס…כבר נורו טילים לכיוון העוטף. אז אולי לא נפגעו אנשים הפעם כי יש לנו צבא חזק ונהדר וחיילים שמוכנים לכל תסריט שהכינו אותם.
אז מה נעשה? נכנס לעזה? אין לי מושג כי אני לא איש צבא וגם לא מתפקידי לדעת. אתה הצהרת שתשמור על עוטף עזה כמו שתשמור על תל-אביב וכמו על משמרת וכמו על שאר המדינה, אבל תן לי קצת קרדיט להבין שמה שקורה כאן הוא לא טוב הוא רע מאד ולא הגיוני בשום מקום בעולם.
אז מגיעים פוליטיקאים לאולפן וכל אחד לפי האוריינטציה הפוליטית שלו מדקלם את מה שדיקלם לפני חודש או חצי שנה או היה בביקור הזדהות שם. אתה חושב שזה הפתרון? אתה חושב שאם נמשיך בדרך הזו עם הפתרון ההזוי הזה נגיע לתוצאות אחרות? אני לא צריכה להיות אדם חכם במיוחד וגם אתה לא כדי לדעת שזה לא עובד ככה – מבחן המציאות מראה שלא.
אולי תצא מהקופסה? אולי תקבע וגם תעשה משהו שיהיה משמעותי ויפתור את ה"מבצע" הזה שבו אנחנו "מגיבים בכל הכח" אולי תזכור שלא רק הלילה או לפני שלושה לילות או חודש וחצי אותה אמא עם ארבעה פיצקעלך רצה לממ"ד וכולם צועקים ובוכים כי שום ילד נורמלי לא צריך לחיות ככה או לשרוד ככה ואתה לא צריך להרשות שזה ימשיך. זה שתעביר גדוד מהצפון או ממקום אחר או תוסיף עוד כיפת ברזל אולי ייגנו על תושבים אבל לא יהפכו אותם מאנשים שורדים לאנשים חיים.
תן להם לחיות ! הם לא צריכים לשרוד – הם צריכים לחיות! כולם צריכים לחיות !