חתונה

יאללה חגיגה
מה חשבנו לעצמנו
מה חשבנו לעצמנו

א’ תשרי תשע”ח.  21-9-2017

ראש השנה העברית יוצא השנה גם יום הנישואין שלנו. "אנחנו" חוגגים 17.

התאריך העברי של החתונה שלנו הוא גם 21. כ”א אלול. זה היה אז, וזה תמיד שבוע לפני ראש השנה. מאז שאני חילוניה אני חיה גם את לוח השנה העברי.

#חתןוכלה #חתונה #חגיגה #חופה #חג

הזמנה לחתונה

אנחנו התחתנו בהתאם לחוק בישראל. כדת וכדין. כדת משה וישראל. בקיצורים זה כדו"ד וכדמו"י. מצחיק.

היתה לנו חתונה יפה ושמחה. חגיגה חבל על הזמן. חאפלה מהממת.

וכמובן שהיתה חופה.

מסתכלת אחורה ושואלת מה הרגשתי שם, מה חשבנו שם תחת החופה, ולא זכור לי, לא ממש.

מסתכלת עלינו בתוך הטקס וזוכרת בעיקר שהיה לי חם ומחניק מתחת להינומה. והייתי לחוצה ורציתי שייגמר כבר. כי תכלס, טקס חתונה, כשאת לא ממש יודעת מה קורה ומה המשמעות של כל מה שהרב מברבר, חם לך, את לא עושה כלום, ולא לגמרי מבינה איך זה בכלל קשור אלייך, זה מלחיץ. לא להיט. בטח לא שווה .

אז למה בכלל לעשות את זה? מה זה אומר לסביבה? לבן או בת הזוג, מה את אומרת לכם כמשפחה צעירה? ואיך את חלק מכל מזה?

פותחת סוגריים גדולות

{{{{{{

החתונה שלנו היתה חתונה שווה ביותר. המקום היה (ועדיין) משגע. היתה מוסיקה שווה, אוכל שווה, אלכוהול שווה, גם שלישיית מתופפים ודרבוקות. והאורחים והאורחות היו שווים ושוות ביותר. היה שווה. בחיי. היתה חתונה שווה.

אבל לא במובן של המונח הזה כפי שהוא היום. היום #חתונהשווה היא כזו שיש בה טקס שיוויוני. שבו החתן והכלה שווים בפני עצמם ובפני הקהילה שלהם.  את יכולה לעשות חתונה של 30 איש, פיקניק עם מחצלות על הדשא, בלי בר אקטיבי, בלי מיתוג, בלי צלם, בלי מוסיקה, בלי שמלה, וזו עדיין תהיה חתונה שווה.

על מה שחשבתי על החופה שלי ולמה זו הייתה בחירה לא הגיונית, כתבתי ביום הנישואין 12 שלנו לפני חמסה שנים – בדינא דמלכותא – בת מצווה לאנחנו.

היום, כשאני כבר עמוק בעשיה של חתונות, גישורים וגירושין, אני יודעת שאפשר אחרת. ואין שום סיבה לעשות חופה כמו שאנחנו עשינו, עם הרבנות.

ואני קצת מקנאה בזוגות שמתחתנים חתונה חופשית ושווה, בין היתר כי זה משמעותי ואישי ויש בזה הבטחה גדולה.

וגם כי הם צעירים והכל עוד לפניהם, אנחנו כבר עמוק בתוך החיים האמיתיים.

אבל זה פחות קשור 😉

}}}}}}

סוגרת סוגריים גדולות

יאללה חגיגה
יאללה חגיגה

אחרי 17 שנות, אחרי הפסטיבלים והחגיגות, אחרי כל הזוגות שעוברים אצלי בהתחלה וחלילה בסוף, אני מתכנסת לזוגיות הפרטית שלי ובוחנת אותה, איך זה? מה את חושבת? איך התחושה?

חצי הכוס שלי מלאה. החצי של אנחנו הוא בחור חביב ועשוי ללא חת. ויש בו כלכך הרבה דברים בח׳.

בשבילי הוא חיימי, חמסהעליו, חברשלי בלב.

אז אני אומרת כל הזמן ברוכהשם ותודה

ומצפה להתחיל עוד שנה מהתחלה.

כשבמבקשים אותי הזוגות הצעירים והצעירות לתת המלצה, צידה לדרך החיים המשותפים – זה בגדול מה שאני אומרת:

זה ממש חשוב איך מתחתנות ומתחתנים. אבל הרבה יותר חשוב עם מי. ועוד יותר חשוב איך תחיו את החיים, יום יום. שנה שנה.

תפתחו זה לזו חלונות לחלומות

מלאו את החיים במילים הטובות בח’

תחיו בלי חרטות (וגם בלי חארטות)

תזכרו שכל אחד מכם שלם וביחד אתם שלם גדול יותר

תעשו אהבה, אחווה, שלום ורעות

ותגידו תודה. על הטוב. על מה שיש

זה המון.

וזה כדאי.

תודה חיימי שלי נעים, על י”ז שנות חיים משותפים
שנה הבאה 18 ח"י
שנזכה להגיע, בשמחה בנחת ובחן,
אמן אמן

#חילוניה #שהחיינו #חתונה #לחיים