שירי ולירן יקרים.
מה אני אגיד לכם, פייר? התרגשתי.
במשך כל היום ספרתי את השעות והדקות, כמו השעון הזה בצד שמאל על מרקע הטלוויזיה, עד לשידור התוכנית האחרונה 'חתונה ממבט ראשון'.
איפה ועם מי לא דיברתי על תוכנית הריאליטי הזו?
שירי ולירן, חתונה ממבט ראשון (צילום מסך)
את העונה הראשונה לא ראיתי.
'פחחח' אמרתי לבתי הבכורה 'שאני אצפה בזה? סתם ריאליטי זיבלון, חבל על הזמן'.
ואז, מצאתי את עצמי מול העונה השנייה ולא יכולתי להפסיק.
אני מציצנית, גם אתם. כן, כן, גם אתם, לא יעזור לכם.
כולנו מציצנים ורוצים לדעת מה קורה מאחורי הדלת ממול, אצל הזוג שעבר לגור בבית ליד, אצל אלה שהאישה לא מטופחת והגבר תמיד נראה כועס.
אצל אלה שהילדים רשומים לכל החוגים בעולם ואצל אלה שהחליטו על חינוך ביתי.
אלה שנוסעים לחו"ל ואלה שרכשו מכונית חדשה.
כולנו קוראים הכל בפרופילים בפייסבוק וגם מגיבים.
'איך הם יכולים לעשות הכל מול המצלמות?' הייתה השאלה שחזרה שוב ושוב.
זה כמו לשאול אותי איך אני מספרת על חיי במדיה החברתית, בפייסבוק, בבלוגים, באתר, באינסטגרם.
מרגע שפתחתי פייסבוק, קיים סוג של חוזה לא חתום ביני לבין הקוראים שלי, אני מספרת להם והם מספרים לי.
לפעמים, אני גם מראה להם את התחתונים ורואה את שלהם.
ולא, לא תמיד הכל טוב ויפה ונחמד, ולמדתי, במהלך העשור האחרון בו אני נמצאת וכותבת ונוכחת במדיה החברתית, שדווקא במקום החשוף ביותר, מתקיימים חיבורים שלא חלמתי עליהם. אישיים ועסקיים.
מה הביא אותם להירשם לתכנית? (צילום מסך)
וכבר קרה לא פעם ולא פעמיים שסיפרתי על עוול או שהצפתי בעיה אישית וקיבלתי את העזרה הגדולה ביותר מחבריי ברשת. מהמקום בו חכמת ההמון היא אחד הדברים החזקים והנוכחים ביותר.
מה הביא את שירי, בת אל, לירן, יוגב דקלה, אלון, צוקית ודודו להירשם לתכנית הזו?
חשבתי על כך הרבה במהלך העונה, במיוחד כשראו כמה שירי נאבקת במצלמה, חוטפת התקף חרדה ורק רוצה שייקחו אותה מהסו קולד חתונה.
כשאלון העיף את דיקלה מהבית והיא חזרה דרך החלון, חבוטה ושרוטה ולחשתי לה: 'לכי כבר, תעזבי אותו, שום דבר טוב לא ייצא מהקשר הזה, מהגבר הזה'.
כשצוקית דיברה את עצמה לדעת, ודודו היה נותן הרבה כדי להשתתף בפשיטה על נורמנדי.
כשבת אל חלמה על אורווה וסוסים מאחורי הבית, והגיעה לסוף העולם שמאלה, לתאשור, כל כך רחוק מניו יורק וקיבלה במתנה גבר מקסים.
אולי הייאוש, עניתי לעצמי, אולי החיפוש, אולי הסטוצים ללילה, אולי נשים וגברים מתחלפים שלא זוכרים בבוקר את שמותיהם, אולי ההצטעפות הזו בעיניים כשרואים את אחותך, גיסתך עם ערימת ילדים דביקים והחופש הגדול עוד לא התחיל אפילו?
והנה, דווקא במקום של הניסוי החברתי הזה, נוצרו חיבורים.
חיבורים שאף אחד מהזוגות שאמר אתמול 'כן' לא היה מעלה בדעתו.
'הפחדים כל כך גדולים' נחנקה אתמול שירי המקסימה שלמדתי לאהוב אותה במהלך העונה, אחרי שהתעצבנתי איך היא מתייחסת ללירן, גבר מהחלומות.
למי מאתנו אין פחדים כשהוא נכנס לקשר חדש?
מי מאתנו לא סוחב על גבו דבשת עשויה מקשרים קודמים שכשהסתיימו, היינו בטוחות, שנמות.
פשוט נמות מבדידות.
'צריך לדעת שיש קונפליקטים ולא הכל וורוד' אמר הפסיכולוג המלווה 'ולא קורה שום דבר אם הולכים לילה אחד לישון בסלון, הכל בסדר. לא לפרק כל כך מהר את החבילה, אפשר לדבר, לתקן ולהתחבק'.
בדקות האחרונות של הפרק האחרון, כבר קירבתי אלי את הטישיו, ידעתי שתיכף היא תגיד לו איי דו, וכשהיא שאלה אותו אם ירצה להמשיך את החיים המשותפים, את הסקרנות, את הלמידה ההדדית, את האהבה מחוץ למצלמות- בכיתי.
שירי ולירן יקרים, וגם בת אל ויוגב, אתם הייתם הפייבוריטים שלי למשך כל העונה.
מגיעים לכם עכשיו חיים מחוץ למצלמות, למרות שהן ימשיכו וממשיכות לעקוב אחריכם, לשמחתי, אודה ולא אבוש.
אני מרגישה שותפה. אשמח אם תזמינו אותי לחתונה האמיתית.
יום אחד, יהיה לכם מה לספר לנכדים.
כי בסופו של דבר, אני באמת מקווה, שמצאתם אהבה.
כל השאר, לא חשוב.