חתול ועכבר

למרות שהסתימה העונה הראשונה של קמפיין השכן המעצבן – סוף לטרור וזכות השיבה. הבטחתי עדכונים מזדמנים. מבזק ראשון.

בחורה עם מחשב נייד

פוסטים קודמים הנוגעים לפרשת הגרוטאה:

א. הגרוטאה

ב. תפנית דרמטית

ג. השכן מחבל תחבולות

1. ניסיתי לצלם עבורכם רשת מושלמת שטווה עכביש בין הגרוטאה של השכן והכביש. אבל, השכן הצליח להזיז בעוד סנטימטר את הרכב. הרשת העדינה שטווה העכביש בעמל – נקרעה.

תזוזת הרכב הסמלית, התבצעה כשמועד הגרירה של הרכב משמש ובא. יש  כאן משחק מוחות עם העירייה. הם צובעים את הגלגל והוא מזיז בסנטימטר את הרכב. מהפיקוח נמסר לי, שהחוק עומד לצד השכן. הוא מצא פרצה בחוק: אם רכב העומד זז, אפילו במעט שבמעט כך שהסימון הכחול לא תואם במדויק את זה שעל הכביש – זוכה השכן לחנינה וארכה נוספת. או אז מגיעים הפקחים, צובעים שוב ומתחילים לספור מחדש חודשיים.

סימון שלישי של עיריית רעננה
סימון שלישי של עיריית רעננה

השכן יכול לשטות כך בפקחים לנצח. להם, מצד שני, יש ריפוי בעיסוק קבוע לימי הקיץ החמים – צביעת פסים כחולים על הגלגל והכביש. אני קצת דואגת מה יהיה בחורף. איך הם יתמודדו עם הצביעות האלה בגשם.

2. לשכן מגיעות ברכות– הבן שלו אור עולה לגן עירוני. מעטפה אחת, שמיועדת לילד מאגף גני הילדים, הגיעה לתיבת הדואר שלנו, ולמחרת, נחתה מעטפה נוספת הפעם  מאגף תרבות נוער ופנאי – ככל הנראה  מציעים לאור הקטן מגוון של הצעות לחוגים לשעות הפנאי.  איך שהזמן רץ. אני זוכרת את האישה בהריון. שהתינוק הגיח לעולם הבאתי לו חליפה קטנה כמחוות שכנים ידידותית.  המחווה, לא עשתה רושם על אף אחד ולא מנעה את כל המתקפות שחווינו במשך השנים. כרגיל, ולמרות עוגמת הנפש והמשקעים הכבדים שלנו כלפי השכן, שלשלנו לתיבת הדואר שלו את הבשורות לאור.

3. עיריית רעננה,  היא שארגנה לנו במו ידיה את הברדאק הזה עם שני המספרים  הזהים. היא גם זו'  ששולחת לנו מכתבים עבור השכן ובני משפחתו – כשמספר הבית המתנוסס על כל הדואר של העירייה הוא 2. זו, להזכירכם, הכתובת שלנו משנת 1973, שנגנבה מאיתנו על לא עוול בכפינו.

ההעתק (אצל השכן)
המקור (מאז 1973)

4. לכל המודאגים והמתעניינים: משי, החתולה, הסתגלה היטב לשינוי. הגרוטאה, שלאחר שנים ארוכות של יציבות ואמינות, החלה לשייט ולתעתע – אמנם היתה מבחינתה אכזבה. היה לחתולה רגע שהיא איבדה את אמונה ביקום, אבל, הרגע הזה עבר מהר והיא נהנית במזגן והנוחות של הבית.

אורית בראון אגמי
בלוגרית פעילה ובועטת. היתה עיתונאית שלושה עשורים. היום מלמדת ילדים ביפו ובשכונת התקווה תקשורת ואקטואליה.