אתמול חבשתי שני כובעים ויצאתי לנמל תל אביב, ביתן קום איל פו, לפתיחת התערוכה "חשיפה". לא כל יום מזדמן לי לחבוש שני כובעים בו זמנית, אז תדעו , זה הרבה יותר ממרגש.
כובע 1
כבלוגרית בסלונה הוזמנתי לסקר את פתיחת התערוכה המאוד מיוחדת של הצלם ניר אריאלי. בתערוכה נשים מוכרות ומצליחות בחברה הישראלית מסירות מסיכות, ובאמצעות צילום דמותן, חושפות בפנינו הצופים צדדים שלא הכרנו,סודות שלא ידענו.
ניר אריאלי השתמש בטכניקה מאד מיוחדת של חשיפה כפולה, באמצעותה יצר צילומים שמביעים תנועה וזוויות שונות של המצולמת, צילומים עם נשמה.
את הצילומים המדהימים מלווים טקסטים של המצולמות שחושפים משהו אישי, אינטימי, שאנחנו לא מכירים באישיותן.
בפרויקט המיוחד הזה השתתפו: אורנה בנאי, יובל שרף, חנה מיננקו,דורית רביניאן, אסי לוי, אפרת גוש, תאלין אבו חנה,לירז צ'רכי, סנדי בר, נעם פרוסט, רוני מרחבי, שירז טל, לירן כוהנר, וליקי רוזנברג.
הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של המגאזין TimeOut תל אביב לבין חברת הקוסמטיקה אסתי לאודר שבחרה להשיק מוצר חדש מבית היוצר שלה את Double Wear Nude שפונה ליופי החיצוני באירוע שפונה לטיפוח הנפש.
בין הצילומים, הסלברטיים, הקוקטילים ותצוגת המוצרים של אסתי לאודר צדה עיני את אסי לוי, אחת המשתתפות בפרויקט החשיפה.
היה מעניין לשמוע איך היה לה להשתתף בפרויקט, אסי: "לי זה דבר נורא טבעי, כשאת שלמה עם מה שאת עושה , אוהבים אותך. גדלתי בסביבה שהגשמה עצמית לא הייתה ערך חשוב. אני מאמינה שאדם ששלם עם עצמו ועושה מה שהוא אוהב אהוב יותר, מאושר יותר, ומסופק יותר"
לירז צ'רכי שגם משתתפת בתערוכה שרה לנו שירים בפרסית מפרויקט עם נשים "נאז" שהיא עובדת עליו כבר שנה וחצי, לירז:"בחרתי לשיר כאן במקום דמוקרטי כאשר באירן אסור לנשים לשיר. השפה של רוח נשית היא השפה של מה שאני עושה"
כובע 2
בתמונה עם תמר מנכלית רוח נשית ואמי אחראית לגיוס משאבים בעמותה
כובע של מאמנת נשים שמתנדבת כבר תשע שנים בעמותת רוח נשית באימון נשים לעצמאות כלכלית ומכירה את הפעילות הנפלאה של העמותה מקרוב.
כל ההכנסות מהתערוכה יתרמו לעמותת רוח נשית המקדמת עצמאות כלכלית של נשים נפגעות אלימות בישראל.
חשתי גאווה לראות את החיבור בין נשים עוצמתיות ונשות רוח נשית, כלום לא מובן מאליו והחיבוק הזה נותן הרבה כח להמשיך ולעשות.
שיא ההתרגשות היה כשאחת הנשים שהצליחה לשבור את תקרת הזכוכית החליטה להיחשף ולספר את ספורה מעורר ההשראה, איפה הייתה ולהיכן הגיעה בזכות הסיוע והליווי של העמותה. דמעות נקוו לי בעיניים כשצפיתי בה עולה לבמה ומספרת: "הייתה לי מלווה מדהימה במשך שלוש שנים שבזכותה היום אני לומדת משפטים….ללא רוח נשית לימודי המשפטים לא היו בתמונה"
אני מכירה הכרות אישית הרבה נשים שלא האמינו שגם הן יכולות, אבל אנחנו ברוח נשית האמנו בהן והן הוכיחו לעצמן ולנו שאם יש תמיכה ורצון לשנות ולהשתנות אין גבול.
יש דבר שלמדתי ואני חייבת לשתף אתכם, לנשים נפגעות אלימות לא כתוב על המצח שהן נפגעות, זו יכולה להיות השכנה, החברה, העמיתה לעבודה ובעצם כל אחת. כמו שתמר מנכלית העמותה ציינה: " יש 200000 נשים נפגעות אלימות בישראל המדווחות ברשויות האכיפה והרווחה. אבל ארגון הבריאות העולמי טוען שהמספר האמיתי גבוה יותר פי ארבע, כלומר כל אישה חמישית חווה אלימות. בנושא האלימות יש השתקה חברתית, בושה להתלונן וחוסר מודעות של נשים שהמצב בו הן נמצאות נקרא אלימות. במיוחד אם יש אלימות כלכלית ולא פיזית"