חצי עולם עוסק בבישול ואכילה,והחצי השני בדיאטה!

שני החצאים האלה מנהלים חזק את חיי. אם לדייק אז האכילה יותר מהבישול וכמובן הדיאטה.

m c e e ccsmall10

 

 

 

במשך שנה שלמה עברתי תהליך של השלת 30 ק"ג מגופי.

הייתי אז בת 44 לא הבנתי איך זה קורה… למי שנמצאת בהכחשה כה עמוקה כמוני,

נדרש זמן להבין את ההרזיה כי איך אני יכולה להבין הרזיה כשעדיין לא הבנתי שאני שמנה?.

כשהתחלתי את התהליך אמרתי למנחה שלי דה-אז וחברתי לחיים כיום רוני בלוך,

תראי רוני אני לא שמנה… אצלי הכל שרירים… ויש לי אולי 7 ק"ג להוריד ואני מסודרת!

ראיתי שהיא מסתכלת עלי מה שנקרא "לא משהו" לא הבנתי מה פשר המבט שלה… ולא ממש נתתי דעתי מעבר לדקה.

ביום בו התחלתי לקחת אחריות על ה"צלחת" שלי ובחרתי את סוגי המזון שמקדמים הרזייה, התחיל ה"נס" .

עברו כ-25 שנים מאז ואני ממשיכה להתמודד ולייצר מוטיבציה וכוח נפשי

 ומגייסת מדי יום  את רצוני השפוי, והידע שלי לשמור על ההישג.

אני אכן מסתדרת בכל מקום אליו אגיע ויהיו הפיתויים באשר הם בזכות השורה שנכתבה מעל.

אני "בחרתי" לא לחנך את המקורבות אלי, איך אמרתי שנים כשהנחתי מרזות אחרות?

"אני לא משרד החינוך רק משרד ההסברה"…

זרה לא תבין זאת.

לעשות שינוי קיצוני כזה ולשרוד אותו שני עשורים יש בו מהכדאיות מעבר להראות טוב.

מי שמשמרת שינוי חייבת בונוסים, שמנות בדרך כלל

מתלהבות ממחיאות הכפיים שנתיים ואח"כ רוצות לאכול ורצות לאכול.

הבנתי די מהר שאני אמורה למצוא בונוסים מתגמלים בתהליך מעבר למראה החיצוני לדוגמא: בטחון עצמי (למרות גילי 67),מיקוד חשיבה, אסרטיביות, מבדילה

בין עיקר לטפל, סבלנות , יצירתיות, ועוד…

 בהעדר אלה לא יכולתי לשמר את ההישג המספרי.

מצחיק אותי באופן אישי איך העולם המודרני ממציא את עצמו מחדש בכל רגע נתון בעולם הגסטרונומי.

ואני לא צדקת גדולה וגם לא שכחתי שהכל טעים ומספק באופן מיידי את ה"נשמה שלנו" (ביטוי של שמנות בעיקר), וגם לא שכחתי שכולנו מדברים

על דיאטה והרזיה … יש לי סטארט אפ בשבילכן : אין  את שניהם יחד ויהי מה.

הרבה שנים אני מתבוננת בנשים סביבי ששומרות על עצמן בהערצה גדולה ואני יודעת שזה לא מובן מאליו.

אין ספק שמי שנראית טוב משקיעה בזה, אלה שאומרות שהן אוכלות מה שרוצות ולא קורה להן כלום … אין חיה כזאת.

מאחלת לעצמי המשך שפיות באוכל ושמירה על ההישג.

"אני כבר לא אוכלת את כל הצ'ק"

אירית.

אירית דגמי - אשה בגיל השלישי.
כששואלות אותי איך התחלתי את העסק שלי "העגילים של אירית דגמי", אני מספרת שאני אשה כזו שהחלומות שלה מגשימים אותה.​את סוג העגיל הזה עם שלושת המרקיזות משובצות בשלל צבעים אני עונדת מעל עשור.פה ושם חברות ביקשו שאכין גם להן וזה התנהל כעגילי אירית והחברות שלה.​יום אחד העלתי פוסט לפיסבוק שלי וסיפרתי על העגילים.​הפוסט יצר עניין ונשים החלו להתעניין בעגילים ושאלו אם אני מוכרת? אמרתי כן.​ומאז הכל היסטוריה.​אני נשאלת למה דווקא הצורה הזו ולמה רק את הצורה הזו אני משבצת ומוכרת?​התשובה שלי:​יש משהו בנפילה הזו של שלושת המרקיזות שצורתן כצורת עלים,ומניסיוני גיליתי שהדגם הזה מחמיא לכל אשה שעונדת אותם ונראה כאילו עיצבו אותם רק בשבילה.