חנין זועבי היא אחת הנשים האמיצות שאני מכירה. היא לוחמת.
אני לא מעריצה אותה.
אני לא מאמינה שהדרך שבה היא בחרה זו הדרך הנכונה.
אני לא דוגלת באלימות, לא מילולית ולא אחרת.
אני לא דוגלת בקיצוניות עד כדי שלילת דעות של צד אחר.
אז אני לא מסכימה עם כל מה שהיא עושה ואיך שהיא עושה את זה. הדעות שלי עדיין מאוד שונות משלה.
אבל בתור אישה, ולא רק – אני מורידה בפניה את הכובע.
קרדיט צילום: מוטי קימחי, YNET.
כמו נמרה
כנסת ישראל החליטה השבוע שלא להיענות לערעור של חנין זועבי, ולהשעות אותה מהכנסת לתקופה של כחצי שנה.
יש משהו בדבריהם של אלו האומרים שהיא הביאה את זה על עצמה. שההתבטאויות הפוגעניות שלה הן משהו שאין לו מקום בכנסת.
הכל נכון. אבל בסופו של דבר אני חושבת כמה קשה לעשות מה שהיא עושה, לצאת כנגד כל המוסכמות, להקים על עצמה שונאים ואויבים מכאן ומכאן.
כמו נמרה היא נלחמת על דעותיה. אני שומעת אותה לעיתים מדברת, ואני לא יודעת איזה רגש חזק יותר: רחמים, או הערכה.
כשהיא חוזרת הביתה בסופו של יום, מי מחכה לה שם ואומר לה שהוא איתה, ולא משנה מה?
שמעתי איתה פעם ראיון בו היא אמרה שהיא נחשבת מאוד חריגה בחברה שלה, והיא מודעת לזה ומוכנה לשלם את המחיר של להיות יוצאת דופן.
היא מוכנה לשאת בתוצאות של מה שהיא עושה, לא מעניין אותה מה יחשבו עליה, היא לא זקוקה לכך שיאהבו אותה, שיעריצו אותה, שיגידו שהיא נחמדה, שהיא יוצאת בסדר עם כולם.
אני תמיד רוצה לצאת בסדר עם כולם. לא לכעוס ולא להכעיס. אבל אותה זה לא מעניין:
היא נלחמת כמו נמרה על הדברים בהם היא מאמינה ועל הזכות להשמיע את אותם דברים ולפעול כדי שהם יקרו, ולא משנה מה המחיר האישי שהיא משלמת.
קרדיט צילום: מוטי קימחי, YNET.
מתי הרגשת ככה בפעם האחרונה
אני יודעת שהפוסט הזה עלול לעורר זעמם של רבים. אני מודעת לעובדה שבזמן האחרון ובכלל לאורך כל תקופת חייה הפוליטיים חנין זועבי היא בעיקר שנואה. חפשו עליה קצת בגוגל, תקראו מה הטוקבקיסטים כותבים עליה.
ואני רק שואלת את עצמי – מתי בפעם האחרונה הרגשתי שאני נלחמת למען משהו שחשוב לי? עושה הכל בשביל לפעול למען עניין שבנימי נפשי, ולא משנה מה המחיר שזה גובה ממני.
מתי הייתה הפעם האחרונה שבה קמתי בבוקר והרגשתי שיש בי עשייה, שאני משנה, שאני עושה הכל למען האמת בה אני מאמינה.
ועכשיו תשאלו את עצמכן: כמה מכן באמת קמות כל בוקר ויודעות שאתן נלחמות על מה שאתן מאמינות בו? שאתן מקריבות כל כך הרבה? שאתן מקדישות את חייכן לעשייה הזו?
כמה מכן היו מוכנות לשלם את המחיר אותו משלמת חנין זועבי, יום אחרי יום?
בעיניי היא אמיצה.