חנות למידות גדולות ??? מצחיק לגמרי……

נכון – המדיה זועקת "אנחנו נגד דוגמניות אנורקטיות בגיל 12 או בכל גיל" . המדיה, כן המדיה נותנת במה ולגטימציה לעודד את הרזון או את המידות הקטנות – הבינוניות (במקרים לא רבים). מעצבן אותי !!! לא נולדתי אתמול והייתי שמחה להיות מידה 40 – אבל מה לעשות שאני לא נמצאת בקטיגוריה הזו? אפשר להמשיך להתעצבן ולקטר אבל אפשר גם לעשות משהו אחר – אפשר לצעוק ולדבר או לנסות ולקיים שיח תרבותי ולהזכיר ששייך פלח אוכלוסיה לא קטן בגיל שהיום נחשב לצעיר (הגדרת הגיל היא הרי אחד הערכים המתמטיים הגמישים ביותר) או מבוגר טיפ טיפה יותר שמידת הבגדים לפעמים עוברת את מידת ה- 40 . אני חושבת שעדיין  מגיע לי להתלבש…..ואפילו טוב ובטעם שאני אוהבת.
לא יכול להיות מצב (מה לא יכול להיות ? יש היום – אז מה אני אומרת שלא יכול להיות…) שבו דוגמניות שמידת הביגוד שלהן היא מקסימום 40-42 (בהגדרה) הן פרזנטוריות של רשת המזוהה עם מידות גדולות. אני לא אומרת שאין דבר כזה, יש, אפשר גם למצוא חנויות למידות גדולות, אבל צריך לחפש טוב והרבה ובמיוחד אם אני רוצה בגדים של העונה הזו.
זה אולי לא טרנדי, ואף מפעל או חברה (לא מזכירה מפאת איסור הפרסום) לא יצהיר שהוא מוכר למידות קטנות – סבירות (38-42) ולא מעבר. חברה שעובדת על פלח האוכלוסיה אחר –  רחב וגדול יותר מקטינה באופן משמעותי את מחזור הרווחים שלה. לא נראה לי שמישהי רוצה להיות מזוהה עם רשת שמראש מגדירה עם מרכולתה עם מידות פלוס. למה להגדיר? למה לתחום? למה לא ליצור פילוח רחב יותר שלא מתבסס רק על מידות? הרי אפשר ליצור פילוח לפי קבוצות גיל, לפי מטרות וכו'.
זה מעליב, זה ממתג, זה מקטלג – זה הכל חוץ ממחמיא לאותן נשים שחיות בתוך אוכלוסיה שמטיפה למידות "רגילות"  ולובשת על גופה מידה 38 מקסימום 42. תסלח לי אותה דוגמנית צמרת שבאמת אין כאן כל אמירה אישית אליה – פשוט נכנסתי לאתר שהיא הפרזנטורית ואני תוהה אם איבדתי כל קנה מידה? אם קמים להם מנהלי סוכנות דוגמניות ואפילו רוצים ליצור לובי בכנסת שמתייחס למידות גוף של דוגמניות במיוחד כשהן בגיל צעיר במיוחד וקהל היעד חשוף להשפעה כל כך גדולה והדוגמניות הן דמות למופת וחיקוי.
אתם רוצים לשים ווטו ולעודד את  בריאות הגוף (אולי בטעות תדאגו לבריאות הנפש – זה משפיע חברים, זה משפיע…)? אל תגרמו לאשה  לחוש שלא בנוח כשהיא נכנסת לחנות למידות גדולות וגם שם היא לא מוצאת את מה שהיא רוצה ולא בגלל העדר טעם משותף – אלא כי המוכרת מסננת "אנחנו לא מחזיקים מידות כאלה"……אנחנו לא מדברים על מידה 58 ……
משנה לשנה אני רואה את המגמה של הירידה במידות הבגדים שאפשר למצוא בחנויות למידות גדולות. יש לי הצעה שבעלי הרשתות והחנויות לא יהיו מאוהבים בה, אבל אין דבר – תתגברו : אל תגדירו את הרשתות ו/או החנויות שלכם כ"חנות למידות גדולות" – היא לא כזו !! החלטתם ליישר קו עם מידות "רגילות" – תהיו "גברים עם ביצים "  ונראה אתכם מורידים את הפרסום המטעה גם מהשילוט. מה פתאום שתעשו את זה? ככה אתם גורמים   ל-כ-ל  סוגי הקהל להכנס אליכם גם אם אתם יודעים בהגדרה שקבוצת אוכלוסיה מסויימת סביר להניח לא תרכוש את מרכולתה אצלכם – אבל כן תצא עם צביטה בלב ובוקס בבטן "אני לא כמותם…."
יש לא מעט (מחוץ לפריפריה התל אביבית) חנויות נעימות וקטנות שמחזיקות באמת מידות גדולות, אני לא מדברת על מידות יוצאות דופן, אני מדברת על נשים שהן נשים בשלות וכל מה שעד השנתיים שלוש האחרונות יכולתי למצוא שם בגדים  – היום אין לי אפילו מה לחפש שם (חוץ מאשר להציק למוכרות – וזה מה שאני עושה כשמשעמם לי).
תשאלו אותי אם השתנו מידות הגוף שלי בצורה דרמטית כל כך : ממש לא, קילו פלוס -מינוס, השאלה כמה טרחתי לעשות ספורט באותו חודש כך שאי אפשר לבוא ולומר לי שזה בגללי. חבר'ה – המשפט האלמותי שהתייחסתי אליו באחד הפוסטים האחרונים "זה לא את – זה אני"  או במקרה הזה "זה לא את – זה אנחנו" – מייצג בצורה מפתיעה ומדוייקת פילוסופיית ראיית העולם המשתנה הזו.
כשאני באמריקה אני יודעת שאני נכנסת לחנות "רגילה" ואין לי אפילו רבע גרם של בעייה שמתייחסת לגדלים ולמידות, וגם אם כן – ראיית העולם הצרכנית האמריקאית הבינה כבר מזמן שככל שתיצור פילוח לקבוצות על פי צרכי אמת – הסיכוי להרוויח הוא סיכויי אמיתי. ברור לאמריקאים (שנה וחצי לפנינו ) ונראה לי שצריך להיות ברור גם כאן שלא מספיק לכתוב "מידות גדולות" – כדי שהמילים הללו – יהיה להן סוג של כיסוי (ולא סמרטוט בצורת אוהל צופי).
אתם שואלים למה אני משתדלת לקנות דרך הרשת בחנויות וירטואל ? אף אחת לא מציקה לי ומנסה להסביר לי "כמה זה בדיוק המידה והצבע שלי" ולא נכנסת אל הווריד, אני יכולה לקחת את הזמן, לדמיין את הארון הפתוח ולראות מה ואם מתאים לי לקנות פריט יחד או שהוא משתלב עם עוד פריטים אחרים בארון. אף אחת לא מנסה לשכנע אותי ש"אני לא מידות גדולות"  שהחברה הזו " הגזרות שהיא מייצרת הן תמיד גדולות יותר……"  לא מעניין אותי.
יכול לקרות שמשהו לא יעניין אותי??  ותאמינו לי שעד כמה שזה נראה מורכב לקנות דרך הרשת "ומה יהיה אם זה לא בדיוק מה שרציתי ? ואם זה לא מה שהתכוונתי? הבד אחר? הצבע לא בדיוק לפי מה שראיתי ברשת…" – מה יקרה אז? לא תאמינו באיזו קלות יחסית קל להחזיר סחורה – לפעמים הרבה יותר פשוט מאשר לקבל פה החזר / זיכוי  על משהו שקנינו או קנו לנו  והוא לא רלבנטי.
אני רוצה בעלי רשתות ובעלי חנויות למידות גדולות שתחשבו איך צריכה להרגיש אשה שנכנסת לרשת שמוגדרת ומפורסמת כאחת שקהל הייעד שלה הוא מידות פלוס ולא מוצאת שם את מה שהיא רוצה ולא מפני שהמותגים לא נושאים חן מלפניה אלא מפני שהמוכרת אומרת "גברת , אין לנו במידה שלך….."  אין הרבה נשים שתצאנה זקופות אחרי אמירה כזו אלא אם מבנה האישיות והערך העצמי שלהן גבוה וחסון במיוחד.
אותה אחת תבוא הבייתה עם מעט שקיות שופינג כי היא לא נהנית ביום קניות, קשה לה למצוא את מה שהיא רוצה, היא לא נהנית כי היא סופגת אמירות שהן לא PC למרות שהחנות או הרשת מיועדות לנשים בדיוק במידה שלה.
זה בסדר ולגטימי לבוא ולומר – קהל הייעד שלנו הוא האוכלוסיה ה"רגילה" , לא ליצור פילוח, לא להגדיר, להביא ביגוד שמתאים לאשה הממוצעת (לדעתכם), אם החלטתם שאתם פונים לקהל יעד מוגדר – אנא היו זהירים יותר, אתם עלולים לפגוע באוכולוסיה (לא קטנה -תרתי משמע) שלא עשתה לכם רע, נהפוך הוא – רצתה לעשות ל"קופה" שלכם רק טוב, ואתם החלטתם אי שם במהלך הדרך להוריד את מידות הפלוס ולהחזיר את החנות "למוטב". לא יפה מצידכם.
זה לא שנקיטת העמדה והצעד הזה אינם לגטימיים , הם לגטימיים לגמרי – אבל אל תתיימרו באמירה או בשם "…..למידות גדולות…." , תסתכלו בקטלוג שאתם מפיצים ברשת ובתיבות הדואר ועל שלטי חוצות ובלילה כשאתם באים הבייתה – נסו לחשוב בשקט (ככה לעצמכם) – כמה נשים יכול להיות שנכנסו היום לרשת או לחנות שלי ויצאו פגועות כי מידה 44 היא המידה הכי גדולה שאני מחזיק בחנות שבשמה מתנוססת התוספת "למידות גדולות…".