חמשת ה-א' : אישה אמא אמנית אותנטית אוטיזם

בחורה עם מחשב נייד

היא מדברת איתי על מה זה להיות אישה

על איך זה מרגיש להיות אמא, על להיות אמא לילד על הרצף האוטיסטי.

היא מספרת על להיות אישה ואמא ששמה את כל החיים שלה בהמתנה, ואיך היא ממקדת את כל האנרגיות שלה בילד המיוחד שלה.

היא משתפת אותי בסיפור של האישה ששוכחת במשך שנים את כל מי שמסביבה, שוכחת לדאוג לעצמה ולצרכים שלה,

איך היא עוזבת מדינה, עבודה וחברים כדיי לטפל, לגדל, להדריך, להפגש , ללמוד וללמד אנשי מקצוע ואנשי חינוך, פסיכולוגיים, נוירולוגים, מרפאים בעיסוק, מטפלים רגשיים, פיזיותרפיסטים ומטפלים התנהגותיים, כיצד היא רצה ממקום אחד לשני, דואגת ותומכת.

אמא שכל קיומה מוקדש לקידום שלו

להיות שם כשהוא נכנס להתקף כעס שנמשך שעות,

ולהחזיק אותו, שלא ייפגע בעצמו או באחרים.

אישה שסופגת מבטים עוינים ולא סימפטיים ברחוב, בסופר, בג'ימבורי, רק בגלל שהילד נפנף בידיים או עשה מונולוג בג'בריש על הצבעים של קוביות המשחק.

אמא שמביטה מהצד, בגן המשחקים, ורואה את הילד שלה משחק לבד בארגז החול, כי ההורים האחרים מרחיקים את הילדים שלהם ממנו, שחס וחלילה לא יידבקו באוטיזם שלו.

היא האישה ששוכחת לאכול מסודר,

לאכול בריא,

זאת היא בלי שעות שינה,

שמסיימת את היום שלה מותשת ובלי אויר לנשימה

אותה אחת שלא עושה את ההליכה שהיא כלכך אוהבת לעשות בסוף היום עם החברות שלה, אבל פשוט לא מגיעה לזה.

זאת ששוקעת ואין אף אחד שימשוך אותה.

האישה האמיצה הזאת שתופסת את עצמה, רגע לפניי שזה נעשה מאוחר מידיי, ומחליטה שעכשיו זה הזמן שלה.

והיא מבינה

שהאוטיזם לא מגדיר אותה

ושהיא יכולה להיות חמשת ה-א' בו זמנית

ורק לחלק את תשומת הלב קצת אחרת

כי הוא כבר גדול, בוגר ועצמאי

קצת פחות צריך אותה

והיא צריכה למצוא את עצמה מחדש, להמציא את עצמה.

והיא רוצה למצות את היכולות שלה

והיא זאת שיש לה צרכים

היא שיש לה חלומות

והאישה אמא אמנית אותנטית אוטיזם הזאת, היא את והיא אני.

facebook_1552474273349

צילום : אודי דרור