מי שכבר מכיר אותי יודע שאני אוהבת אילתור. לא רק אילתור במטבח, אלא את תאטרון האילתור. מה שנקרא אימפרוביזציה, אימפרוב או למקצרים ממש, אימפרו. עולה על הבמה קבוצה של שחקנים, מבקשים מהקהל כמה מילים להשראה, ומאלתרים סצנה או מחזה שלם במקום. לפעמים מעורבת בזה גם מוזיקה, ואז השמחה כפולה. כמו בתוכנית "של מי השורה הזו", שתמיד הייתם בטוחים שעשו חזרות על כל הסצנות מראש.
העניין עם אימפרוב, הוא שהוא בדרך כלל מיועד לקהל מבוגר. המאלתרים הם אנשים מבוגרים בגילם, אם לא ברוחם, וכשהם מאלתרים, הם עושים את זה מתוך העולם הפנימי שלהם, כמבוגרים. לכן מתקבלות בדרך כלל סצנות שמתאימות בהומור שלהן למבוגרים.
"פנטסטורי – מכונת האגדות הקסומה" היא עניין אחר לגמרי. חברי הקבוצה, כולם מאלתרים מנוסים, החליטו להקים מופע אילתור לילדים. ילדים הם המאלתרים הטובים ביותר. עולם הדמיון שלהם הוא עשיר וצבעוני, והם לא מפחדים להעלות רעיונות פנטסטיים לגמרי, שלא עוקבים אחרי שום היגיון מבוגר ולא נגועים במחשבות של "מה יגידו על הסיפור שהמצאתי".
צילום: מיקה קושילביץ'
בקבוצה יש שישה חברים: סיוון טרם, אביה דהן, ניב יושע וסביטרי סלנט מאלתרים את המחזה, מיכאל שטרן בתפקיד המנחה פנטסטיקו ומרט מיירוביץ', המספק את המוזיקה למופע. ההופעה מתחילה בחימום קל של הקהל, ובהצגת סיפור המסגרת של המחזה: מחבר האגדות הנודע פנטסטיקו מאבד את ההשראה. הוא לא יכול להמציא יותר אגדות חדשות. לכן, כדי להמציא אגדה חדשה, הוא מבקש את עזרת הקהל. מדי פעם הוא שואל את הקהל שאלות מנחות, כמו איפה הסיפור מתרחש, ומה הבעיה שמנסים לפתור. לאורך כל ההצגה המנחה ממשיך לשאול את הילדים בקהל שאלות, וכל המחזה נבנה לפי התשובות של הקהל. וזה לא הכל, כי זה לא מחזה אילתור רגיל, אלא מחזמר. למוזיקה יש תפקיד מכריע בהתקדמות העלילה, ומדי פעם השחקנים מפסיקים לדבר, וצריכים לאלתר שיר שמתאר את הרגשות שלהם באותו שלב בסיפור.
אז מה יצא מכל זה? אנחנו זכינו לצפות במחזמר מתח חד פעמי, שבו בפתח תקווה עיר החומוס הקסומה יש בעיה של ריבוי נחשים. ראשת העיר שולחת את עוזרתה הנאמנה והמכורה לחומוס, רינת, לפתור את הבעיה יחד עם צמד מפקחי הנחשים, נירית ובנבנישתי. איך נפתר העניין? ומה היה לאבא הקשיש של רינת ולציפור הקסומה להגיד בנידון? בואו רק נגיד שהילדים יצאו מרוצים עד הגג, ולי נתקע בראש שיר הסיום של המחזמר.
דבר הצופים:
שמשון (8.5): אימפרוביזציה: אילתור שלא מתוכנן מראש, כלומר משהו שלא התאמנו עליו. אני אהבתי את כל ההצגה. היו רק קצת קטעים מפחידים והיה שם איש קטשופ וזה היה מצחיק.
יובב (5.5): ההצגה היתה קצת מפחידה, אהבתי אותה והיא היתה מצחיקה וכיפית. ההצגה היתה על נחשים ועל מי שניצחה את הנחשית. הצחיק אותי שהיה בסיפור חומוס קטשופ וגם הצחיק אותי חדר החומוס. אני ממליצה לבוא להצגה.
אמא הבלים: בא לי חומוס משאוושה. ולנצח אקח איתי את המשפט "מפתח תקווה נכבוש את העולם!"
לסיכום
פנטסטורי היא יוזמה נהדרת, שנותנת לילדים וגם להורים שלהם שעה של מחזמר מאולתר, חד פעמי, וכן, קסום, ברמה מקצועית גבוהה ובהרבה אהבה וכבוד לילדים ולרעיונות שלהם. כדאי מאוד ללכת, ואפילו ללכת שוב, ושוב ושוב. זה כל הרעיון באימפרוב, אף פעם לא תראו את אותה הצגה פעמיים.
כדי לעקוב אחרי מועדי ההופעות הבאות, הצטרפו אל עמוד הפייסבוק של פנטסטורי.
זה הכל להפעם. היו שלום, ונשיקות עם רוז’ מגברת הבלים!
∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞
♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים ♥
