בתרבות שלנו קיימת נטייה לסווג עניינים רבים לפי עונות השנה, ובעיקר לפי הקיץ. "עונת המלפפונים" קוראים לזה. אפשר לראות את זה בהרבה תחומים: סדרות טלויזיה וסרטים, הצגות וספרים. בכולם המאפיין המשייך אותם לקיץ לכאורה הוא הקלילות המחשבתית, או אולי חוסר הכבדות, שנדרשים מהמוצר כדי שיתאים לקלילות ששורה עלינו בקיץ.
שימו בצד לרגע את העניין שחלקנו בכלל לא מרגישים קלילים בקיץ. ההצטנפות מתחת למזגן מקבילה פעמים רבות להתכרבלות החורפית מתחת לשמיכת הפוך, והשמש הבוערת שמכבידה כמו השמיים האפורים. אבל מישהו החליט פעם שתרבות הנצרכת בקיץ צריכה להיות קלה יותר על החושים ורחמנית יותר על הרגשות מאשר זו הנצרכת בחורף. כמו המימיות של המלפפון שעל שמו נקראת העונה.
זה הרושם הראשוני שמתקבל כשלוקחים לידיים עותק של חנות הספרים, מאת הסופרת האנגליה פנלופי פיצג'רלד. הכרך דקיק – בן 150 עמודים בלבד. הכריכה מאויירת בגוונים קיציים קלילים ונעימים. אפילו עיבדו אותו לסרט לפני שנה. אבל כמו מלפפון איכותי, כזה שאינו מנופח ממים, רב הטעם על המימיות, ומהספר המקסים הזה עולים ניחוחות רבים של אהבת אדם וקטנוניות, אהבת ספר וכניעה לבורות.
השנה היא 1959, ופלורנס גרין, אלמנה בגיל העמידה, רוצה לפתוח חנות ספרים בעיירת דייגים נידחת במזרח אנגליה. בעיירה עוד אין חנות ספרים, ולא כל תושביה חושבים שהם זקוקים לאחת. הרומן מתאר את ההרפתקה של גברת גרין בפתיחת חנות הספרים שלה, את התמודדותה עם אנשי העיירה הנחמדים יותר ופחות, המעודדים והמתנגדים. הספר נפתח בנדודי השינה של הגברת גרין. היא רואה מחזה מטריד על שפת הים, של אנפה המנסה, ללא הצלחה, לבלוע צלופח. המראה נשאר חקוק בזכרונה וטורד את שנתה, מעורב עם חששותיה מפני פתיחת החנות. הישרדות, כך חושבת לעצמה גברת גרין, היא המרב שאדם יכול לבקש לעצמו באוירה הקר והצלול של מזרח אנגליה (עמוד 8). גברת גרין איננה אישה עשירה, עם זמן וכסף לבזבז. היא אישה בעלת פנסיה קטנה וחלום. איך קשורה הישרדות לחלום? כי אנחנו יותר מרק גוף, ובלי חלום שישאיר את הנפש, מה הטעם בגוף בכלל.
גם אחרי שגברת גרין מתגברת על המכשולים ופותחת את חנות הספרים שלה, לא הכל זורם תמיד על מי מנוחות. הגברת העשירה של העיירה מזמינה אותה לארוחה מפוארת, יש לה מטקטק בבית ועוזרת מכירות בעלת דיעה עצמאית משל עצמה. וישנו גם מזג האויר האנגלי, כמובן. כל אלה, ביחד עם סגנון הכתיבה הציורי של הסופרת, מביאים רומן שהוא מצד אחד קל לקריאה ומצד שני הוא סיפור מרתק על אנשים. את הקריאה הראשונה של הספר קראתי בישיבה אחת. את הבאה בתור, ותהיה כזו, אקרא כנראה לאט יותר, ולו רק כדי לגלות עוד פנינים כמו זו:
היא ישבה שם באור העמום של אחר הצהריים, מול מבחר מגוחך בהיקפו של אגנים וקערות הגשה, וידעה היטב שבדידות אחת מדברת כאן אל רעותה ושהוא מפציר בה במישרין.
(עמוד 98)
בנוסף, בונוס חמוד לקוראי העותק המודפס: בכריכות הפנימיות של הספר מצורפות סקיצות של המאיירת שרית עברני, שאיירה את הכריכה היפה, וחלק משיחה שהתרחשה בין המוציאים לאור, על הספר. אני אוהבת דברים שכאלה.
חנות הספרים מאת פנלופי פיצג'רלד
תרגום: יותם בנשלום
הוצאת הכורסא ותשע נשמות, 2018
זה הכל להפעם. קיץ קריר ונשיקות עם רוז' מגברת הבלים!
∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞
♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים ♥
♥ יש לי עוד אתר, ובו אני כותבת לפעמים שירים וסיפורים. יותר בעניין הזה? מוזמנים לבדוק גם אותו! בראש של גברת הבלים ♥
