אימה. כולנו ידענו שיום אחד נגיע גם לנושא הזה, והנה הוא לפתחנו. כמו לקריץ, מוזיקה מזרחית וכוסברה, גם ספרות האימה מחלקת את אנשי העולם לאוהבים ושונאים. אני, באופן אישי, לא אוהבת ספרות אימה. לא, חס וחלילה, כי אני לא מתחברת. הבעיה היא הפוכה. אני מאוד מתחברת. אני צוללת אל תוך הסיפור, רואה את הדמויות קמות לתחיה בעיני רוחי, ומרגישה את העופרת זורמת בעצמות בקטעים המפחידים. אלא מה? אני לא אוהבת לפחד. בעיה. אפילו את היצירות של ניל גיימן אני מקפידה למיין, ולהתרחק מכל מה שנודף ממנו אפילו הניחוח הקל ביותר של ענייני אימה. וכשאני לא מקפידה, אני זוכה ללילות שלמים של נדודי שינה.
יוצא מן הכלל בעניין הזה הוא ה"פ לאבקראפט. לאבקראפט, סופר אמריקאי שחי וכתב בראשית המאה ה-20, ונפטר לעולם ש(ככל הנראה) כולו זוועות ואימים ב-1937, והוא בן 46 בלבד, היה מחלוצי ספרות האימה המודרנית. כתיבתו השפיעה על סופרי אימה בני זמננו אחרים, כמו סטיבן קינג וניל גיימן, וסיפורי האימה הגותיים שלו נקראים באדיקות על ידי מיליוני גיקים ברחבי העולם.
הספר המדובר, הצל מעל אינסמאות', נכתב ב-1931, ופורסם לראשונה ב-1936. זוהי היצירה היחידה של לאבקראפט אשר פורסמה בדפוס עוד בימי חייו. הסיפור מספר בגוף ראשון את סיפורו של סטודנט המטייל ברחבי ניו אינגלנד, ומגיע לעיירה בשם אינסמאות', שתושבי העיירות באיזור מספרים עליה סיפורי זוועה. האם הסיפורים הללו נכונים? האם הצליח המבקר לצאת כלעומת שנכנס? אני לא אוהבת ספויילרים. אני כן ממליצה עליו לכל אוהבי הז'אנר. אם אדגר אלן פו הוא כוס התה שלכם, גם לאבקראפט יהיה.
לוקחת איתי הלאה: את הסגנון הגותי הנפלא והתיאורים הציוריים של הסופר, וגם את התרגום של עודד וולקשטיין, ששמר על רוח השפה מאותה תקופה.
לא לוקחת לשומקום:לא לקרוא אחרי שמחשיך. לא לקרוא אחרי שמחשיך. לא לקרוא אחרי שמחשיך. אחות! איפה הרגיעון שלי?
הצל מעל אינסמאות' מאת הווארד פיליפס לאבקראפט, תרגם עודד וולקשטיין, הוצאת פרדס.
אם אתם מעוניינים לדעת עוד על ה"פ לאבקראפט ועל האל הנורא קת'ולהו, הנה מספר קישורים שיספרו עליו עוד:
ויקי לאבקראפט , ויקי קת'ולהו (באנגלית)
היו שלום, ונשיקות עם רוז’ מגברת הבלים! (ותישנו הלילה עם אור קטן דולק)
♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים ♥
