יש בי חיבה עמוקה לספרים שהעלילה בהם מתרחשת בחיפה. אני לא יודעת למה, אולי סגנון הכתיבה על חיים של חיפאים שונה מהסגנון על חיים של תלאביביים. בכל מקרה, זה מה שזה, וזו גם כל ההקדמה היום.
דושינקא, נשמה מאת איריס אליה-כהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד
דושינקא, נשמה הוא ספר על אשה שהחיים לא האירו את פניהם אליה. בפתיחת הספר הגיבורה, הדס, חוגגת את יום ההולדת ה-34 שלה, וזה יום ההולדת שבו הדס מגלה דברים על עצמה ועל האנשים הסובבים אותה, והיא מתקדמת ומתפתחת עם התקדמות הרומן. יש לה דמות טובה, להדס. היא אשה שמעניין לקרוא עליה, כמו גם על הדמויות האחרות. כמו בהרבה רומנים אחרים, גם כאן ישנן כמה עלילות המתרחשות כאילו במקביל, והקורא מתוודע אל הדמויות ואל הקשר ביניהן לאורך הספר.
הספר אינו קל במיוחד לקריאה. הוא לא מתאים לקריאה מרפרפת, כזו שעוסקים בה כשמחכים בתור למשהו אחר. זה ספר שצריך לפנות עבורו זמן, לקרוא אותו בנחת, רצוי עם הרבה קפה ומשהו מתוק קטן ליד, ולעצור לרגע לחשוב בין פרק לפרק.
לוקחת איתי הלאה: את הדרך המקסימה של הסופרת לתת שמות לפרקים, כשתגלו את זה תתפעמו בכל פעם מחדש.
לא לוקחת לשומקום: אין כזה הפעם. זה ספר נפלא ממש, שכל רעיון בו נשאר איתי, וחבל שהוא נגמר.
היו שלום, ונשיקות עם רוז' מגברת הבלים!
הי! אהבתם מה שקראתם? אתם מוזמנים לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור "עקוב אחרי" כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים
