חלומות

החלומות משקפים את כל הפחדים וגם את כל המאוויים שלנו, נותנים במה לכל דבר שמפחיד אותנו לחשוב עליו בעודנו בשליטה

היום בבוקר התעוררתי מחלום בלהות. חלמתי כי במשך שנה וחצי לא ביצעתי את עבודתי במלואה. גביתי כספים, שילמתי חשבונות תייקתי מסמכים אבל לא העברתי את הנתונים למחשב, דבר שגרם לחוסר יכולת שלי לתת נתונים לממונים עלי וכמובן גם לא להכין מאזן לסוף השנה. בחלום כל יום אני מחליטה להישאר שעות נוספות, לעבוד שבתות ולהשלים את החסר ותמיד משהו סוחף אותי לכיוונים אחרים. אני, שאף פעם לא יצאתי מהמשרד מבלי לסיים את המטלות לאותו יום, פתאום בפיגור כזה? סיוט, סיוט מתמשך…… ואז התעוררתי.

כמה נעים היה להתעורר ולגלות שכל זה רק חלום.

DREAMS

אני בפנסיה! אין עבודה, אין מחויבות, אין שעון מעורר ואין לחץ.

אני מתעוררת יקיצה טבעית, מתפנקת עוד קצת במיטה, ועסוקה בלהחליט האם אני רוצה לבלות היום בהרצאה, בבית קפה עם חברות, בקריאת ספר, בלראות סרט, סדרה או אולי להתמסטל מניחוח הנכדים?

הכול פתוח והכול לגיטימי. אני בפנסיה!

התחלתי לעבוד בגיל שבע עשרה. אמא שלי חלתה ופרנסת המשפחה הייתה בסכנה, יותר נכון כך ההורים הרגישו, ואני יצאתי לעבוד. ארבעים וחמש שנה, למעט חופשות לידה עבדתי כל הזמן ולרוב במקומות שלא נהניתי להיות בהם. נשארתי בכול זאת כי אני שייכת לאותו דור ישן בו האמינו שאדם ערכי לא מחליף עבודה, שלעזוב זה כישלון, אז סבלתי בשקט.

כשהתחלתי לעבוד בתמרת הבנתי מה המשמעות של לאהוב מקום עבודה וליהנות ממקצוע. עשרים ושלוש שנה עבדתי במקום הזה שהפך לבית שני שלי.

קמתי כל בוקר ושמחתי לקראת יום עבודה שמחכה לי, התרגשתי מלפגוש אנשים למרות שלפעמים המפגשים האלה לא נעמו לי. אני בתור נציגת הממסד והכסף לא תמיד זכיתי לחיוכים. למרות שאדם נמדד ב-"כיסו כוסו וכעסו" השתדלתי לא לשפוט.

היה לי קשה להחליט שאני מסיימת תקופה ארוכה וטובה של שגרת עבודה שכזאת, חשבתי שאתגעגע, אבל מסתבר שבכול פעם שנסגרת דלת חלון הזדמנויות נפתח.

בפנסיה גיליתי עולם חדש ונפלא לא פחות. הרבה יותר רגוע ושלו. פעם ראשונה בחיי שאני עסוקה רק בדברים שמעניינים אותי שגורמים לי הנאה. בזמן במקום ובקצב שמתאימים לי.

והחלומות…..

אלה שאני חולמת בלילה, ואין לי שליטה עליהם, לפעמים אני מתעוררת מהם בבהלה,  אבל את החלומות בהקיץ אני משתדלת להפוך למציאות והם גורמים לי הנאה רבה.

אני מרימה כוס לחיים, לחיי הפנסיה והחלומות שמתגשמים.

אולי אקנה לוכד חלומות שיבטיח לי  שינה מתוקה.

יהודית קרן
אני אמא לשלושה בנים ושלוש כלות, סבתא לתשעה נכדים, פנסיונרית שמשתדלת בכל יום ויום לעשות משהו שעוד לא עשיתי, מגשימה חלום ישן לכתוב על אנשים, על חוויות ורגשות, בקיצור על החיים.