חלום של מדבר

יש לי משיכה לחולמים, ובמיוחד לאלה שהולכים אחרי הלב שלהם ומגשימים את החלום. התארחתי במדבר אצל דורית ותומר, שיחד עם ארבעת ילדיהם חיים את החזון עליו חלמו.

בפנייה לכביש 90 הלב שלי התחיל לפעום בהתרגשות. השמש נעלמה ופינתה את מקומה לאובך ולתאורה האפרורית, כמו ניסו לרמוז שהחזאי אתמול ידע על מה הוא מדבר, והגשם, שעוד רגעים ספורים יירד עלינו, יביא איתו שטפונות מרהיבים עליהם נוכל להשקיף ממרפסת הצימר אליו מועדות פנינו.
24 שעות בצימר באדיבות סלונה ו׳נוף צוקים׳ – המתבגרת שלי, אני והמדבר. לא מעט סימני שאלה אפפו אותנו:
איך אני, שמעדיפה בכל רגע נתון את הצפון הירוק, אם וכאשר אני מסכימה לוותר על הקצב האורבני, ארגיש במדבר?
איך נצלח, המתבגרת ואני לבד ביחד, את מיני-המסע הזה?
והנסיעה. אני, שמורגלת כמעט רק ברכיבה עירונית על אופניים, איך אשרוד קרוב ל-3 שעות של נהיגה בשטח לא מוכר?
ומאידך – 24 שעות רק היא ואני לבד ביחד בצימר מפנק במדבר – מה רע לנו?

NofMidbar1
המדבר מחכה לנו

למדבר יש איכות משלו – חוּמה, חדה עם חזות קשה. לעירונית כמוני הוא נראה כמעט בלתי אפשרי להתקיים בו. המתחם של ׳נוף צוקים׳ מביא אל הנוף איכות מרוככת, תוך שהוא משתלב בתוכו במרקמים, בצבעים ובאופי הייחודי שלו. כשנכנסנו למתחם, מחפשות את משרד הקבלה, משהו בתוכי התרווח והתרחב. מסביבי היה מרחב פתוח, צבוע באינסוף גוונים של חום, שהעין מחליקה עליו גם כשהיא נתקלת במבנה. לעין שלי, המורגלת בנוף העירוני עתיר הפרטים הבולטים, שכמו נלחמים על תשומת לב המתבונן, זו היתה חוויה שונה, ויכולתי להרגיש התחלה של שלווה מתגנבת לתוכי.

מצוי ובנוי חולקים שפה וצבע
מצוי ובנוי חולקים שפה וצבע

אחרי ארוחת הערב אצל ׳אורסולה׳ שבכניסה ליישוב, ישבתי עם דורית לכוס תה צמחים שהכין לנו ניב, בנם הבכור של דורית ותומר, שמופקד על ניהול המקום וקידומו העסקי, לשמוע ממנה איך מגשימים חלום. חשבתי שנשב לא יותר משעה, ואחרי למעלה משעתיים נזכרתי שהמתבגרת שלי מחכה לי בבקתה שלנו. אי אפשר היה שלא להיסחף יחד עם דורית אל החלום: להתרגש איתה, להסתקרן, להתרגז על הקשיים שהוערמו ועל המכשולים שהוצבו בדרך ובעיקר – להרגיש את התשוקה הבוערת מבפנים, שמניעה אותה ואת הסובבים אותה.
דורית ותומר לינצנברג הם אנשים של מדבר, בעלי חזון, שהלכו עם הלב שלהם ולא ויתרו גם כשנראה היה שאין סיכוי. היום הם, ילדיהם וצוות העובדים המסור שלהם חיים את החלום שלהם וממשיכים לחלום ולממש אותו כל יום. בשבילי הייחוד של המקום מתגלה בין המילים שנאמרות ומתגלם במשהו שמורגש גם בלי מילים: דורית ותומר אוהבים את המדבר וקשורים אליו בכל נימי נפשם. זו אהבה שאינה תלויה בדבר, שיש בה כבוד הדדי ומסירות, והיא נמצאת בכל מקום ונוגעת בכל מי שנמצא סביבם: בני המשפחה, העובדים שנחשבים כבני משפחה ממש והאורחים, שרבים מהם חוזרים שוב ושוב. האירוח הנדיב מגיע מעומק הלב. הבקתה, המאובזרת בכל שתחפוץ הנפש, מזמינה ביופיה ובאווירת השלווה שהיא משרה מרגע שרגלך דרכה בה, ובמקרר חיכו לנו צ׳ופרים מדוייקים.

שלווה מול מדבר
שלווה מול מדבר

צוקים הוא יישוב קהילתי שמושתת על אידיאולוגיה של השתלבות בסביבה מתוך כבוד אליה. זה מתבטא בחוקי הבניה, בבחירת החומרים, בגינון הבר המדברי וביחסי הגומלין של התושבים עם הסביבה. דורית, שבנתה במו ידיה (עם עזרה מקצועית, כמובן) את המקום, לוקחת את הגישה הזו צעד נוסף קדימה. בכל שלבי התכנון של המקום, החל במיקום הבקתות, דרך בניית היסודות ועד עיצוב הפנים והחוץ המוקפדים, המדבר נתן את הטון: המשטחים עליהם נבנו הבקתות במדרון נבנו בדומה לפעולת השיטפון – שכבות של חלוקי נחל שהודקו עם חומר סחף, ממש כמו בואדי עליו הבקתות משקיפות; גווני המדבר בטיח החיצוני והפנימי נולדו מערבוב חולות מקומיים בצבעים השונים. התוצאה מרהיבת עין ומשרה שלווה אינסופית כבר מהדקות הראשונות. ביום בו התארחנו, הגיעה קבוצת נשים לשמוע את סיפורה של דורית ולקבל ממנה השראה.
המתבגרת שלי ואני נשאבנו כמעט מייד לשלווה שאופפת את המקום, כמו השארנו בעיר את מהמורות היומיום שלנו. ביחד נהנינו לשתוק מול המדבר, לקשקש על שטויות, לטפס לנקודת התצפית המרהיבה, לשכשך בג׳קוזי הפרטי המשקיף לוואדי כשהגשם מטפטף על גג הקש שמעלינו וגם לעסוק אישה בענייניה. משרה שלווה כבר אמרתי?

Dream

לפני שעזבנו, כשהפוסט הזה כבר מתחיל להתבשל לי בראש, שאלתי את דורית ואת ניב מה הכי חשוב להם שיידעו על ׳נוף צוקים׳. השאלה הייתה להם קשה, כי ככה זה כשעושים משהו מתוך תשוקה אמיתית – הכל בו חשוב ומהותי. אני יודעת מה הכי חשוב לי שתדעו על ׳נוף צוקים׳: ב׳נוף צוקים׳ תרגישו את הלב שלכם, כי התשוקה של הלב היא מהות המקום. זה נמצא באוויר שתנשמו וניכר בכל פרט ובכל פינה, בתשומת הלב שניתנת לעיצוב, לאירוח, לחיוך; כבוד לאחר ולסביבה הוא הבסיס כאן, בין אם את עובדת, מתארחת או סתם עברת לארוחת בוקר עשירה מול נוף הקדומים.

רוצה להתחבר אל החלום שלך? רוצה לממש אותו? אני מזמינה אותך להיות איתי בקשר

 

גלית סביליה
פסיכותרפיסטית גופנית בגישת ביוסינתזה. מלווה נשים בתהליכי שינוי ומשבר בחיים ונשים בתהליכי התמודדות והחלמה מסרטן. אני מטפלת כי אני נמשכת אל העיסוק במרכיבים העמוקים והמהותיים של החיים ולעבודה קרובה ואינטימית עם אנשים ועם עולמם הפנימי. בשבילי, ללוות אשה בתהליכי התמודדות עם קושי ותהליכי שינוי פנימיים משמעותיים, להיות איתה במקומות פגיעים וכואבים וגם במקומות שמחים ומרחיבי לב, להרגיש איתה את השינוי קורה לאט לאט ולשמוע אותה אומרת שהיא מרגישה את עצמה שונה, טובה יותר – זה המקום שבו אני רוצה להיות, זה מה שאני מבקשת לאפשר לאחרות.