חלום ליל קיץ בחלל

ההצגה "חלום ליל קיץ בחלל" של תיאטרון קליפה מביאה עיבוד בין-גלקטי וחסר בושה לקלאסיקה של שייקספיר. זוהי קומדיה שערורייתית קשה לעכול שמעלה שאלות קשות

cha202

צילום: נירה פרי

יצאתי מבולבלת מהצפייה במחזה  "חלום ליל קיץ בחלל" עיבוד מוחצן של תיאטרון קליפה לקלאסיקה של שייקספיר. גם ביום שלמחרת אני מרגישה קושי לעכל את שראיתי.

על ההצגה

cha2

צילום: נירה פרי

ההצגה "חלום ליל קיץ בחלל" מתמקדת בסיפורם של בעלי המלאכה בלבד, כפי שהמחזה הוצג במהלך מלחמת האזרחים באנגליה, תקופה שבה התיאטרון היה מוקצה והאולמות המרכזיים היו סגורים.  המגמה באותה תקופה הייתה לגרות את הקהל חסר הסבלנות ולתת לו סיפוק מהיר וחזק, מבלי לגרור אותו לעלילות אהבים סבוכות.

עלילת המשנה במחזה המקורי מתמקדת בחבורת בעלי מלאכה שנבחרו להעלות הצגה בחצר הדוכס, אך נפלו קורבן לתעלולי מלכת הפיות ופוק השדון.

cha4

צילום: נירה פרי

תיאטרון קליפה מציג עיבוד חדש, בסגנון סרט מדע בדיוני זול. מאחר  ובעלי מלאכה הולכים ונעלמים מהעולם הדיגיטאלי שבו אנו חיים, העיבוד של קליפה ממיר את בעלי המלאכה בסמלי התרבות המובהקים של תקופתנו כמו מארק צוקרברג.

החבורה נשלחת להעלות את ההצגה בחלל, על מנת ליצור קשר עם חיים תבוניים.

ההצגה "חלום ליל קיץ בחלל" מביאה אל הקצה את גבולות הטעם הרע בכל הבחירות האומנותיות שלה.

על במה עם תפאורה מינימליסטית מתרחשים מופעי עירום, סקס, סצנת אונס, אלימות, תלבושות אקסטרווגנטיות לצד תחפושות זולות , בובות אדם וצעצועי מין. כשברקע מוזיקה קלאסית עם מוסיקה אלקטרו והיפ אופ.

סיכום

ההצגה הייתה קשה לצפייה. העיבוד פרוע ובוטה, הסצנות קשות.

עם זאת, יש כאן חשיפה של כמה מן הסטיות והעיוותים החלים במין האנושי , והמחיר אותו נדרשים לשלם כדי לפרוץ את גבולות הפנטזיה.
שאלה שמעסיקה אותי ביום שאחרי: איך אנו בכל זאת נראים מהחלל? אם ניקח עדשה ונתמקד כל פעם בתחום אחר, מה נגלה? מה זה אומר עלינו כיחידים ועלינו כחברה?

הצגה כזו לא הייתה יכולה להעלות בישראל לפני מספר שנים מבלי לעורר שערוריה, עובדה שמעוררת הרבה שאלות.

בתום ההצגה ראיינתי מספר צופות וצופים לגבי החוויה שעברו. הקושי לעכל היה משותף לכולם. במהלך המופע נצפו אנשים שלא יכלו לראות את הסצנות וקמו ויצאו, במהלך סצנת האונס נצפתה צופה שיצאה ומלמלה " שאני אשב ואראה איך אונסים בחורה".

יוצרים

מאת: ויליאם שייקספיר בימוי: אריאל ברונז ועידית הרמן עיבוד וכתיבה מקורית:  אריאל ברונז

עיצוב תפאורה ותלבושות : עידית הרמן משתתפים:  עודד צדוק, אור לב ארי, גל וולינץ, ארם רבינוביץ׳, קזויו שיונוירי, זיו בראשי, רעות רבקה, אריאל ברונז.
ניהול מוזיקלי: חבר פרלמוטר מוזיקה: פליקס מנדלסון, חבר פרלמוטר, זיו בראשי, רעות רבקה תנועה וכוריאוגרפיה: ארתור אסטמן עיצוב תאורה: יניר ליברמן

הפקה: מרן אלדרס בראז

קהל היעד: מבוגרים 18+

שלכם ובשבילכם,

נירה פרי

בלוגרית בסלונה , מאמנת המתמחה באימון נשים

נירה פרי
נירה פרי ,מאמנת אישית ומאמנת קבוצות מתמחה בהעצמת נשים במעגלי החיים,בלוגרית ,לוכדת רגעים ,חולמת ציורים :) מחייכת לחיים