אני אוהבת לראות את מאחורי הקלעים של כל תחום אמנות, אוהבת לראות את חומרי הגלם, את איך זה היה נראה לפני התוצאה הסופית. אוהבת לראות את תפאורה שמונחת במחסנים, את התלבושות ואת המכחולים. אוהבת לראות את השחקנים, הציירים והרקדנים בבגדי עבודה, לפני הבגדים הייצוגיים והתלבושות אשר נבחרו עבורם. כך, שברגע שנפלה בחיקי הההזדמנות להיות נוכחת בחזרה של אנסמבל בת שבע, קפצתי כמוצאת שלל רב.
הליכה ברחובות נווה צדק הקסומים, בתי קפה הומי אדם וחנויות קטנות ומיוחדות. מגיעה למרכז סוזן דלל, כל אבן מרגשת אותי, האריחים של טרטקובר, הרחבה המרכזית והמבנים העתיקים מעוררים בי התרגשות. קומץ אנשים בכניסה לסטודיו של להקת המחול בת שבע, נאספים ומוכנסים עם מלווה לבניין. סטודיו פשוט ומואר בקומה העליונה (זכיתי בעבר להשתתף בו בסדנת גאגא), מעט כסאות ערוכים לכבודנו. אני מתבוננת ברקדנים שחולפים על פנינו, לבושים בבגדי עבודה פשוטים, יומיומיים ואולי אף מקריים. אוהבת את המראה המרושל, הפשוט, הצנוע והלא מוקפד. גרבי ספורט פשוטות מתוחות עד אמצע השוק, חולצת טריקו מודפסת וטרנינג ישן. הפשטות של הלבוש מגגבירה את התלהבותי – הנה פה חולפים על פני אנשים רגילים שהם בעצם רקדנים חזקים, מוכשרים ואדירים.
"גירלנדה" – ערב המפגיש שש יצירות מאת שישה יוצרים שונים ללהקת אנסמבל בת שבע. גילי נבות, המנהלת האמנותית מספרת כי בדיוק כמו אותה שרשרת נורות המאוחדת בכבל אחד, בעוד כל נורה בעלת אור משל עצמה, כך נראה ערב זה. רקדני הלהקה התארחו בבתיהם של שישה יוצרים אשר יצקו תוכן בתהליך העבודה עמם. הן התפאורה והן התלבושות יהיו אחידים לאורך הערב, יחברו בין היצירות ועם זאת היצירות עומדות כל אחת בפני עמה.
צילום: אלבום פרטי. VIP מאת נדב צלנר
חזרה פתוחה לעיתונאים היא דבר מרתק – לראות את הרקדנים כל כך מקרוב בסטודיו ערום, בפשטות ובישירות. לשמוע את מגע כפות רגליהם בריצפת העץ, את נשימתם, לחוש את העוצמה שבתנועתם. היה מרתק להקשיב לכל אחד מהיוצרים, לשמוע אודות העבודה שיצרו, מקורה ומעט מסיפורם האישי. התוצר הינו שש יצירות שונות, ייחודיות, בהרכבי רקדנים שונים ובמקצבים שונים. למראה הרקדנים מבצעים עיבוד של מור בשן לקטעים מיצירותיה של נועה אשכול, חשתי געגוע. בסמינר הקיבוצים למדתי כתב תנועה אשכול-וכמן – תנועות נקיות ומדודות להקשות של מטרונום. תנועה רכה, זורמת במרחב ולי זה מזכיר את מה שאהבתי ושמזמן לא עשיתי.
צילום: אלבום פרטי. עיבוד של מור בשן ליצירה מאת נועה אשכול
הרקדנים הצעירים מקצועיים כל כך, רגליים חזקות, קפיצות גבוהות נעים במרחב במהירות, הבעות פנים, שימוש בקול ואני – מתמוגגת. נהניתי להציץ לזמן קצר לתהליך עבודה, למשהו שהוא באיבו, שטרם הושלם. לימיני ישב במבי – מעצב התאורה ואני ממש בתחושה שקיבלתי הצצה מיוחדת במינה לאותו דבר שאני כל כך אוהבת – מאחורי הקלעים. סקרנית לגבי איך יראה התוצר, כאשר אלך לצפות בערב שהבכורה שלו תעלה ביום 12/3, אשב שם כנושאת סוד, כמי שראתה גם לפני.
צילום: אלבום פרטי