חיפוש עבודה נוסח אידי.האצ'.די

בחורה עם מחשב נייד

"האידי.האצ'.די שלי  רוצה את כל המשחקים יחד, האי.דידי שלי מבקשת קצת שקט", מטיילת בחנות המשחקים של עולם אדירי המשק ולא מוצאת כלום בתוך ההמון הזה.

קמתי בבוקר אתמול בלילה, חיפשתי עבודה.

הבוקר האיר לי דרך מנורת תקרה שבהקה לכיווני, גם קלידי המקלדת זרחו – אחח איזה בוקר נפלא. אני אוהבת את הבוקר שלי, בייחוד כשכולם ישנים, שעה 3:00, הבוקר שלי. נכנסת לאתרים רבים, מתיימרת להיות DATA SCIENCE, מהנדסת כלשהי וכל דבר שדורש ממני לקבל משכורת בת 5 ספרות.

הקושי מתחיל כשאני מתעוררת למציאות, של פוטנציאל, אני פוטנציאל אדיר לאדירי המשק, אני ענקית בפני עצמי ובזכותי, אך כאן עולה הקושי. אני אשה שמתניידת באופן תמידי, מאז ילדותי בין ענקי המשק, ואין לי דרך אחת, אלא מלא נתיבים וכל אחד נראה לי בעצמי פוטנציאל. אז מה ניתן לעשות עם מירב הפוטנציאל? להתאמן, לעמוד בבטחון, לחרוג ממנהגי לעבור בכולם – לבחור דרך אחת. אוף!

כמו ילדה על הפרעות קשב, הנני, חייבת לבחור נתיב צעצועים שבו אעבור, ואז הכל ברור, כשמש בבוקר נפלא זה של אמצע הלילה. אני בעצם צריכה לבחור את המחלקה שבה אבחר, אז אשתלב טוב יותר עם השחקנים המקומיים ואדע לגשת אל הנבחרת הספציפית שמדברת אלי. בואי נראה: כלי תחבורה, ספורט, בובות, משחקי הרכבה, משחקי חשיבה. וואו! אני חיה בשפע, ולמה לבחור? אני רוצה הכל.

אז לא התעוררתי באמת, עדין חיה בחלום, האידיאצ'די שלי רוצה הכל, אך האידידי מבקשת קצת שקט, בוקר טוב באמצע הלילה, ולילה טוב, לוקחת כדור שינה, חייבת קצת שקט להשקיט  את חיפוש העבודה הזה. ושמישהו יסדר את המחלקה שהתבלגנה כאן.

Image by xxolgaxx from Pixabay
Image by xxolgaxx from Pixabay