חינוך בייתי: שאלות שהעזתם לשאול / הדר ושגיא גלאור

בחורה עם מחשב נייד

אנחנו משפחה שבחרה בדרך החינוך הבייתי, אנו מעדפים לקרוא לה חינוך משפחתי, וצועדים בה מזה חמש שנים, למרות שמבחינת משרד החינוך רק השנה כשהבכור הגיע לגיל גן חובה נדרשנו לדיווח ונכנסנו לסטטיסטיקה. מבחינתנו חינוך בייתי מתחיל מינקות ונמשך כל עוד המשפחה כולה בוחרת בכך מרצון.

 מי שבוחר בחינוך בייתי מכיר את השאלות הקבועות:  "ילדים אין גן היום? אתם חולים? יום כיף עם אמא? לאיזה גן אתם הולכים?", הילדים שלנו התרגלו לשאלות הללו ולשמחתנו שניים מתוך השלושה כבר עונים בעצמם וגורמים לנו לחייך אל מול הפרצוף המופתע של השואל.

ולא רק לילדים שלנו מפנים שאלות, למעשה כמעט ואין אדם זר או מוכר, קרוב או רחוק, שלא שואל אותנו לגבי חינוך בייתי, אלו שרוצים לצאת למסע השונה, אלו שבחרו אחרת, אלו שבחרו ללכת במסגרת המקובלת, הפקידה בבנק, הקופאית בסופר, הירקן, הרופא והאימא בגן שעשועים.

בהתחלה הרגשנו מותקפים ויצאנו בנאומי הגנה נסערים, אחר כך הבנו שזו בעצם הזמנה לדיאלוג, אז נרגענו והתחלנו להקשיב לשאלות ולפתח דיון עם האדם מולנו ועם עצמנו. חמש שנים של תשובות ודיונים הובילו אותנו לראות בכל שאלה ברכה, כי הדרך בה בחרנו לצעוד ולהצעיד בה את המשפחה היא דרך של סימני שאלה.

אז ננסה לענות על כל השאלות שהעזתם לשאול, אם שכחנו משהו או שברצונכם להוסיף ולהאיר, פנו אלינו ונשמח לדיאלוג ושיח חינוכי, רק היו פתוחים לקבל את העובדה שיש אפשרות אחרת לחינוך, גם אם זו לא האפשרות שהרוב בחרו בה מתוך הרגל והסכמה למוכר. ואל תחושו שעליכם לתקוף אותנו כי אתם בחרתם אחרת, בואו באשר תהיו ונקיים שיח שיקדם את ילדי העתיד ואותנו כהורים תומכים המעמידים את המשפחה במרכז, שם למעלה בראש סדר העדיפויות.

 מתי ידעתם שאתם רוצים חינוך בייתי?

לשנינו היו מפגשים רעיוניים ומעשיים עם דרך החינוך הבייתי, אך לא העמקנו בכך עד שמרקו בננו הבכור נולד. שנינו עובדים במשרות נוחות מבחינת סדר יום, בחרנו בכך עוד לפני הילדים, הדר עובדת מהבית וקשורה לארגונים ולקבוצות באופן המאפשר חופש בסידור עבודה. שגיא עובד יומיים בשבוע מחוץ לבית, בשאר הזמן מנהל עמותה אותה הקים עם אחיו ועוסק בחינוך ופילוסופיה. מרקו היה איתנו כל הזמן ולא היה צורך או רצון להיעזר במטפל חיצוני.

בשלב בו התעורר צורך בפעילות עם חברים התחלנו ללכת לגני שעשועים עם חברים קבועים מהיישוב, נפתח חוג מוזיקה והגענו למקום מקסים בחרב לאת – "שיווי משקל", בו מבלים הורים וילדים עד גיל ארבע. אז התחלנו להבין שרוב הילדים עד גיל שנה נמצאים חלק ניכר מיומם מחוץ למסגרת המשפחתית, כגון בתינוקיות, מטפלות פרטיות, גנים, ועלתה בנו ההכרה שיש אפשרות אחרת. התחלנו לחקור את הנושא ולהתנסות באורח חיים בו הילדים הם חלק מכל הפעילות המשפחתית בכל שעות היום. למעשה, ממילא  אי אפשר לחנך ילדים, אפשר רק להיות מה שאתה רוצה שהם יהיו. תפקיד הההורים להתוות דרך למשפחה כדי שהילדים יוכלו ללכת בה בבטחה, להיות מודל לחיקוי הכי טוב שניתן. לכן חינוך משפחתי הוא דרך חיים שמחייבת את ההורים להיות קשובים כל הזמן למציאות המשתנה ולצעד הבא.

מה עם חברים ופעילות חברתית?

בערך עד גיל ארבע קל ליצור לילדים מעגל חברתי קרוב הן בשעות הבוקר והן בשעות אחרי הצהרים. באזור בו אנו גרים, עמק חפר, יש לא מעט ילדים שנשארים בבית עם ההורים. כך, עד שמרקו הגיע לגיל ארבע רוב המפגשים היו באזור הקרוב לנו, כפר ויתקין ויישובי הסביבה ונוצרה קהילה של חינוך בייתי במרחב הגאוגרפי המידי. בנוסף, ארגנו חוג יוגה לחינוך בייתי ואף במשך שנה לאחר שעת החוג אירחנו 15 משפחות מהאזור אצלנו בחצר. הפכנו אט אט לקהילה שצועדת יחד ומגבשת תפיסת עולם חינוכית משפחתית.

בעיקר ראינו שלילדים שלנו טוב, הבנו שבגיל הזה מחובתנו לעבוד בלדאוג להם לחברה ולמרחב של אינטרקציה חברתית אשר בני גילם מקבלים בדרך כלל בגן. אז עבדנו קשה. בבוקר לפחות שלשה ימים בשבוע נפגשנו עם חברים מחינוך בייתי ולפחות פעמים שלש בשבוע אירחנו והתארחנו אצל חברים שנמצאים בגנים בבוקר. הילדים שלנו רגילים לבית פתוח והמון מבקרים ויש להם הרבה חברים וביטחון עצמי מפליא בהיכרות מלאת שמחה עם חברים חדשים.

בהקשר הזה היתרון הגדול של מפגשי החינוך הביתי נובע מכך שנוכחות מתמדת של מספר רב של  הורים מאפשרת תיווך מתמיד של המתרחש, מה שמונע כמעט לחלוטין אלימות ואת מלחמת ההשרדות שמאפיינת גנים. יש לכך גם כמובן חסרונות, אבל היתרונות לדעתנו עולים עליהם. לדוגמא, המפגשים הם ברובם רב גילאים ומאפשרים לילדים מרחב גדול יותר של אינטרקציות חברתיות. השנה מרקו גם הצטרף לחוג כדורגל עם ילדי הכפר שהולכים למסגרות החינוכיות הרגילות ואותם הוא אינו מכיר ולשמחתנו מציג בפנינו יכולת התחברות עם קבוצה זרה באופן מעורר השתאות. סימון בת שלש וחצי ומנהלת יחסי חברות רב גילאיים עם בני שנתיים עד שש בקלות ובפשטות.

 מה קורה מגיל ארבע שהחברים נכנסו לגנים?

כשהחברים לדרך בחרו להתפצל ונכנסו לגן, נדרשנו להרחיב את מעגל החברים ואכן כך עשינו ונמשיך לעשות בעתיד בכדי להיות חלק מקהילה המחוברת על בסיס אמונה בדרך חינוכית. אנחנו כעת מחוברים לכשלושים משפחות מעמק חפר, פרדס חנה והסביבה. יש ילדים בגילאי ינקות עד שבע בקבוצה הקרובה לנו וגדולים יותר בקבוצה הארצית. ההורים דואגים לפעילויות והשבוע עמוס וכל אחד יכול לבחור את מה שמתאים לו.

ההורים יוזמים וכך מתאפשר לבחור, במרחק נסיעה די קצר, מתוך מבחר של פעיליות ומפגשים, חוג קרקס, פארק אתגרי בגובה- דב הלבן- חוג יוגה, שומרי הגן, יום שבועי של מפגש בנושא משתנה, ועוד.  יש קבוצות רבות בפייסבוק המאפשרות היכרות, דיון ומפגשים, כך שנכון לתקופה זו יצאנו לפסק זמן משנה וחצי של פעילות בדב הלבן, אנחנו בשומרי הגן ובפעילות "יום בנושא". בימים שאין פעילות בוקר נפגשים עם חברים, עושים סידורים בבית או בחוץ, קניות, בנק, דואר, מוסך וכיוצא באלו.

הילדים תמיד איתנו ושותפים מלאים לחיים בבית, מבשלים, מנקים, וגם מתבטלים אם רוצים. לפני זמן לא רב זיהתה אישה בתור לקופה בסופר את מרקו כילד של חינוך בייתי לפני התנהלות שלו בזמן קניות, מרקו וסימון מכירים את הסופר היטב ויודעים איפה נמצא כל מוצר, הם יודע מה יקר ומה זול, מה אנחנו קונים באופן קבוע ומה קונים כי סתם רוצים, הם יודעים להמתין בתור בסבלנות, לשוחח עם הקופאיות ולשלם בסיום.

 מה לגבי לימודים? איך הם ידעו דברים?

במסגרת משפחות החינוך בייתי יש טווח רחב של גישות בקשר לאיך ומה ילמדו הילדים. יש משפחות שבהם מונהג סדר יום מובנה של לימודים המזכיר את בית הספר ויש כאלו, כמונו, הקרובות יותר לגישת האנסוקולינג. התאוריה מאחורי גישה זו גורסת כי ילדים הם ישות לומדת, כמו ספוג, התפקיד העיקרי של ההורה על פי גישה זו הינו בעיקר לקחת צעד אחורה ולאפשר. כפי שלא לימדנו את התינוק ללכת או לדבר, הוא למד זאת על ידי חיקוי ובאופן חוויתי תוך כדי משחק מאפשר. להורים שמורה הזכות לאפשר לילד  לחקור את העולם וללמוד בדרכו שלו ובקצב שלו, "חנוך הנער על פי דרכו". לכן אנו נדרשים לקשב מלא לצרכים של הילדים ללמוד תחומים המסקרנים אותם ושקיימת בם מידת הבשלות המתאימה. מרקו לדוגמא קורא וכותב וממלא חוברות עבודה ברמה של כיתה א, הוא מאוד אוהב לשחק במספרים ומגלה לבד את החשבון.

תהליך הלמידה הוא אינסופי ומתחולל בכל רגע, הלדים שואלים שאלות אותנו ואת כל מי שהם פוגשים. דרך השאלה מתגלה הזדמנות להעמיק את הידע ולבחון שאלות נוספות ובעיקר נפתח פתח לדיאלוג, כאשר אנחנו מחפשים תשובות ביחד בספרים או באינטרנט. גם נסיעות הם הזדמנות מעולה למשחקים עם ידע ושפה, "אני רואה משהו שמתחיל באות א", חידות עם אותית ומספרים, צורות גאומטריות, סיפורים בהיסטוריה וגאוגרפיה. הם אוהבים לשמוע וסקרנים לגלות עולם, אנחנו לא דואגים מבחינת "מקצועות הליבה" וגם נהנים להעשיר אותם בידע על בודהה, מדיטציות, חלומות, דיאלוג עם האחר, ןעוד. היתרון בכך שהילדים נמצאים איתך כל הזמן הוא שהמציאות מספקת הזדמנויות כל הזמן וכך כל כל פרויקט שאחד מאיתנו יוצר הופך במידה מסוימת לפרויקט משפחתי והילדים שותפים איתנו לעשיה ולמידה תוך כדי פעולה ותנועה.

 איך אשתך מסתדרת?

עשייה משפחתית עוברת דרך דיאלוג משפחתי וזוגי, אנחנו כמעט בכל יום מוצאים זמן בו אנו יושבים יחד ומדברים וחוקרים ובוחנים ומחפשים את הדרך הכי מתאימה לכולנו. יש בינינו חלוקת עבודה שאינה תלויית מגדר וגם את פנקס החשבונות של מי עושה יותר כבר שמנו בצד. אנחנו צמד. זוג.

ובכל זאת, לפעמים שגיא מסתובב עם שלשת הילדים, ציוד, תיקים, קניות, רגוע, מספר בשמחה שאנחנו בחינוך בייתי- והאדם מולו כמעט תמיד שואל איך אשתך מסתדרת.

אז היא מסתדרת מצויין, כי הורות שוויונית זו לא המצאה, יש דבר כזה ואנחנו ממליצים לכם. שוויון זה לא חלוקה חצי חצי, אלא שכל אחד עושה מה שהוא יכול ומה שתורם לכלל המערכת הבייתית ולכן לפעמים אחד מאיתנו עובד יותר, יוצר, כותב, קורא, נמצא עם הילדים או נוסע לשבוע מדיטציה.

מי שמכיר אותנו יודע שעשייה היא חלק בלתי נפרד מסדר היום שלנו. בלעדיה נהפוך לזוג הורים משעמם ונרגן שלא תורם לילדיו. חשוב לציין שכל משפחה עושה זו אחרת, יש שהגבר מפרנס והאשה בהתמסרות לבית או להיפך, אצלנו הביחד הופך את הכל לשפוי יותר. במיוחד ברגעים הקשים.

ויתרה מכך, מעבר לעובדה שהורות שוויניות מקלה מאוד על החיים באופן הכי ארצי ומידי של הדבר, היא גם חשובה מבחינה עקרונית. גברים שונים מנשים בצורת החשיבה, בהתנהלות ובדרך בה הם חווים ומפרשים את העולם. נכון יותר לגדול בסביבה מאוזנת שמכילה את שתי נקודות המבט. בהקשר לגידול ילדים, התחושה שלנו היא כי נשים מנסות לשנות את העולם כך שיתאים לילד, בעוד אבות מנסים להכין את הילד לעולם כמו שהוא. לשמחתנו, יותר ויותר אבות לוקחים חלק עיקרי בגידול הילדים ואנו פוגשים זאת ברוב משפחות החיינוך הביתי.

 לא קשה לכם?

כן, תודה. לפעמים קשה לנו מאד. אבל מה אתכם? לכם לא קשה? הורות היא תפקיד מאתגר וקשה. בשנים הראשונות, שהם קטנים ובמיוחד שיש שלשה קטנים יחד ובלילה לא ישנו כי בלינה משפחתית כשאחד זז כולם זזים קצת. כך שהקושי הוא בעיקר פיזי ולשנינו חסרות פלוס מינוס שנתיים שינה. מעבר לכך, להיות כל הזמן עם ילדים, בעיקר שהם שלך, מנכיח את האחריות שלקחנו על עצמנו ללא דקה של הפסקה, הם כל הזמן שם, לפעמים קשה לשבת רגע ולחשוב.

אבל חינוך בייתי זה לא רק שיטת חינוך, זאת דרך חיים שבחרנו בה בלב שלם ועם הקשיים אנחנו מתמודדים, בנתיים בהצלחה. עברנו חמש שנים ושרדנו לספר לכם שרוב הזמן לא קשה לנו יותר מלהורים אחרים. מה שכן מלווה אותנו זאת תחושה חזקה שזאת הדרך שלנו והיא הכי מתאימה למשפחה שאנחנו.

ברור שמוותרים על דברים, שמים בצד תשוקות רגעיות, אבל זו דרך החיים שלנו, ואלו הם הוויתורים שלנו. זאת המשמעות שאנחנו יוצקים למושג חירות, לעשות הכל בדרך שלנו המיוחדת וזאת הדוגמא הכי חשובה שאנחנו רוצים לתת לילדנו.

לתפיסתנו חינוך משפחתי, בין אם הוא בצורתו כחינוך בייתי ובין אם במשפחות שלמרות שהילדים במוסדות הם חלק משמעותי מהדרך המשותפת של משפחה כמשפחה, הוא הדבר הנכון לאדם, לקהילה שעוטפת אותו ולחברה בכלל. משפחה וילדים, בכל המופעים השונים שלהם בחברה המודרנית, הם אולי הדבר היחיד שמשותף לרוב רובו של המין האנושי. לכן יש בדרך חיים כזאת גם אמירה חברתית ומוסרית שאנו עומדים מאחוריה לחלוטין.

  לא עולות לכן שאלות אולי זאת טעות?

מי שלא שואל את עצמו שאלות כאלו, כל הזמן, יעשה כנראה הרבה טעיות בחיים. אלו שכן שואלים יעשו גם הם טעויות, אבל אולי קצת פחות ואולי עם קצת יותר מודעות לתהליך שכולל גם טעויות ככלי ללמידה. דרך חיים כמו זאת של החינוך הבייתי היא במובן מסוים מסע אל הלא ידוע, חיפוש אחרי מה שנכון, לא רק לך אלא למשפחה שלמה שהיא הכי חשובה לך בעולם. אבל אלו הם החיים לא? אנחנו תמיד במסע אל הלא יודע. המרדף אחרי הידוע, הבטוח והמוגן הוא במובן רב אשליה שמונעת מאיתנו לחיות את החיים במלואם. חינוך בייתי במובן רב מונע ממך לשקוע בשינה של החיים ומחייב אותך לשאול שאלות ולבחון את עצמך מבלי יכולת לנוח לרגע במוכר והידוע לכל. במובן זה חינוך בייתי הוא קשה יותר אבל הוא לא יכול להיות טעות.

 נכתב באהבה רבה בין הנקות, מקלחות, ארוחות, נסיעות, קניות, סידורים, השכבות, הגהות. הדר ושגיא גלאור

הדר ושגיא גלאור
הורים ומשפחה בחינוך ביתי. שגיא גלאור וד"ר הדר פרנקו גלאור מכפר ויתקין francohadar@gmail.com 052-2744621