חיי כרווקה – הסברים רומנטים

בחורה עם מחשב נייד

השעה 15:30 עוד 4 שעות בין יושבין ובין מסובין , על השדרה עם אופניים , מנגינה בראש מלווה אותי במקום MP ורוח חמה מפלרטטת ומרמזת על תחילתו של קיץ לוהט בפתח .

כבר 3 וחצי שנים בלב העיר וזו הפעם הראשונה שהלב הזה דווקא ביום כה חם נראה כל-כך קר , תוך כדי חיפוש נואש לקפה אחרון עם חבר על הספסל , לפני כניסת החג , בדיווש קל לאורך השדרה שכאילו פינתה עצמה מאנשים במיוחד בשבילי רק כדי שאוכל לרכוב בספירלות ולזמזם את הפלייליסט שרץ לי בראש בקול רם , בשבילי…  והשביל – שביום כיפור נראה יותר חגיגי עם כל האופניים ששומנו לקראתו , חרדים בדרך לסעודות ארוכות ווירטואליות בבתי הכנסת והומלסים שאוכלים בלי חשבון מכל הבא ליד כנקמה קטנה ומתוקה לצמים האליטסטיים שפוקדים את השדרה ; השדרה הזאת – שפורשת שביליה לכל המינים ומקשטת בגאווה עיר ללא הפסקה , הפעם נראתה כמו חצר בי"ס לאחר שנשמע הצילצול : כולם נכנסו לכיתה – העיר יצאה להפסקה !!

ובחוץ , אנוכי (שחזקה באיחורים ), בזמן רכיבה ומעבר להרגשה שאני הפטרון שסוגר כל בית קפה שעברתי בו , נראה שכולם הכינו שיעורים , כולם מיהרו לבתיהם גם אלו המחוסרים לא השאירו סימן .למרות שהשדרה היתה ריקה מאדם וכלב , העצים , חלקם ערומים מתמיד כאילו מבקשים להיוולד מחדש לצד אלו שכבר נהנים מהילדות … הרוח החמה תפסה את עמדת ה- DJ והוציאה למחול את שאר הניירות שהיו פזורים ברחוב , לרגע זה נראה כעיר רפאים , אך בכל זאת היה שם משהו אחר , היה סדר , סדר בשדרה , היה ניקיון , היה חופש , היתה  רגיעה די דיינו !

אביב הגיע פסח בא ואיתו תחושת השיחרור

אתמול לכמה שעות השדרה יצאה להפסקת צהריים , זה היה החופש הקטן שלה , כי כמו אמא מסורה ומתחשבת ב"ילדיה" דאגה להם מיד באישון לילה …

אתמול תוך כדי החיפוש הארוך אחר הקפה ועד מציאתו ב"ארץ" פלורנטין , עם ארומת הקפה ובהייה ממושכת בלב מוקצף , בלי לחץ של ההכנות לחג ותופעות הלוואי שלהם ….(לא שזה רע )  ומתוך החופש הפרטי שלי הבנתי סוף סוף חשיבותה של רווקות מהי ….( ושלא כהרגלי אף הגעתי בזמן לסדר) .

נעים : לראות אנשים קרובים/רחוקים ,רעש של שולחן ערוך וסועדיו , ריח של מאכלי החג , טעמו של הקינוח ….