חיים שלמים

126 עמודים בהם מתוארת מסכת חייו של איש אחד באוסטריה של המאה העשרים. וזה נפלא

 

חיים שלמים

מאת רוברט זטהאלר

תרגום דפנה עמית

הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספריית פועלים 2017

אנדראס אגר הוא גיבור סיפורנו.

במונחים של ימינו, וגם במונחים של המאה הקודמת  לא שפר עליו גורלו.

בהיותו בן ארבע מתה אמו ממחלה הוא נשלח  לכפר מרוחק שם מקבל אותו איכר שהוא שאר בשר רחוק של האם. על צווארו של הילד נרתיק ובו מעט כסף. בזכות הכסף הזה השאיר אותו האיכר אצלו, שם גדל יחד עם ילדי האיכר כאחת מחיות המשק. האיכר העביד אותו בכל עבודה קשה ואף ענש אותו בהלקאות מכאיבות, עד שפעם אחת אף שבר את ירכו, נשאר צולע כל חייו. והיה מטרה ללעג בפי כל ילדי הכפר.

למרות הרקע הקשה אנדראס גדל והיה לגבר חזק , חרוץ, ישר ומצא את אושרו בהתבוננות באיתני הטבע ופלאיו שהתרחשו ממש לנגד עיניו. הוא לא בחל בכל עבודה והקים לעצמו מבנה צנוע במעלה ההר ונהנה מהעבודה ומחילופי הימים והעונות. ההרים הגבוהים סביב העמק הרחב היו לו לבית ולמגן.

במהלך חייו הוא היה גם עד ושותף להתפתחויות הטכנולוגיות העצומות של הכבישים הסלולים, הקמת תשתית לרכבלים במעלה ההר עבור מטיילים וגולשים, מערכות חשמל ותחבורה מוסדרות ביישובים השונים ועוד. הוא הועסק בכל עבודות ההקמה ונהנה מהשלווה שבה חי.

וגם האהבה שלא פסחה עליו  –

" אך למן אותו יום נשא עמו אגר בתוך-תוכו דבר נוסף שלא הצליח להיפטר ממנו: כאב שהופיע אחרי מגע קל של קפל בד בזרועו, ירד אל כפו ומשם אל חזהו ונעצר אי שם ליד הלב. היה זה כאב עדין עד מאד ובכל זאת עז מכל הכאבים שידע עד כה בחייו… שמה היה מרי ובעיני אגר היה זה הם היפה בעולם."

(זהו אחד התיאורים המרגשים והיותר נוגעים ללב אודות התהוותה של אהבה שקראתי מעודי)

ואז הגיעה המלחמה. נודע לו עליה מפי זקנה ששמעה על כך בחדשות.

הוא רצה להתגייס לצבא אולם נדחה מפאת צליעתו.  ארבע שנים אחר כך, כשהצבא הגרמני ספג אבידות רבות , הוא גוייס בכל זאת והוצב בקווקז. שם נתפס ונשבה על ידי הרוסים. 8 שנים תמימות היה שבוי ואחר כך חזר לכפרו.

" היה לו טוב בביתו החדש , לפעמים היה קצת בודד כאן למעלה, אבל הבדידות לא הייתה חיסרון בעיניו. לו היה לו איש אבל היה לו כל הנחוץ לו ודי היה בכך"

בהיות הסיפור נאמן לגיבורו בלבד אין התייחסות לכל התהפוכות בעולם במהלך המאה העשרים וכך נדחקים הצידה כל מוראות המלחמה, מקומו של האזרח/חייל האוסטרי בתוך כל זה. גם הקידמה המגיעה לכל בית אפילו בכפר הנידח בדמות הטלויזיה, אינם משנים כהוא זה את הלך רוחו ואת מהלך חייו של גיבורנו.

הכפר החקלאי שינה את פניו , תושביו הפכו חלק מחלקותיהם ומבני המשק שלהם לחדרי נופש עבור תיירים וגולשים שהגיעו בהמוניהם וגם אגר עצמו , העדיף ללוות ולהדריך למחייתו תיירים בשבילים ובצוקים המוכרים לו כל כך

"אינו אלא איש זקן, שגר בחור באדמה , מנהל שיחות עם עצמו, מתרחץ מידי בוקר בפלג הרים קר כקרח. במושגים שלו הוא הצליח בחייו והיו לו כל הסיבות להיות מרוצה "

ועל המוות

"לא נחמד העניין הזה של המוות , אמר, עם הזמן הולכים ופוחתים . אצל אחד זה קורה מהר, אצל אחר זה יכול להתמשך. מן הלידה אתה מאבד דבר אחרי דבר, תחילה אצבע, אחר כך זרוע, תחילה שן , אחר כך את כולן. תחילה זכרון, אחר כך את כל הזיכרונות וכן הלאה עד שמתישהו לא נשאר דבר ואז משליכים את מה שנשאר ממך לבור, מכסים באדמה "

זהו סיפור אינטימי ורגיש כל כך המשרה על קוראיו אווירה נינוחה ושלווה וממלא את הלב . ובזה ייחודו .

נקרא כספר דיגיטלי באינדיבוק

לטעימה מן הספר ולרכישה

https://bit.ly/35ozwQE

מרת נחת
זוכרות את מר שמח וחבר מרעיו, אז אני נשואה למר נחת, ולכן אני נקראת מרת נחת.