חיים יקרים מאת אליס מונרו

"באותה העת התגוררנו ליד בור לכריית חצץ. לא בור גדול שנחפר באמצעות מכונות גדולות, אלא בור קטן שוודאי הכניס כסף לאיזה חוואי לפני שנים…", מתוך "חצץ", אליס מונרו.

"חיים יקרים" הוא אוסף סיפורים קצרים ויפהפיים מאת אליס מונרו. הספר מחולק לשני חלקים מרכזיים. חלקו הראשון הוא אסופה של 10 סיפורים בדיוניים קצרים והחלק השני מורכב מארבעה פרקים אישיים מחייה של מונרו עליו מצהירה שאלו אינם סיפורים של ממש.

אי אפשר לסקר את הספר בלי לומר כמה מילים על אליס מונרו הענקית, ואני לא מגזימה. באמת ענקית. אליס מונרו היא סופרת הסיפורים הקצרים העכשווית המוערכת ביותר בעולם. היא נחשבת מהפכנית אמיתית בכל הנוגע למבנה הסיפור הקצר. בשנת 2013 זכתה בפרס נובל לספרות, לא פחות. בנוסף, מתייחסים למונרו כאל זו שהעלתה את הספרות הקנדית אל המפה וההכרה העולמית.

את ילדותה בילתה מונרו, על רקע מלחמת העולם השנייה, בעיירה כפרית ומרוחקת במדינת אונטריו. שם גדלה וחונכה תחת תנאי עוני ודלות בסביבה אלימה וקשה ביותר. רוב בני גילה של מונרו לא זכו להגיע לבית ספר כלל על אחת כמה וכמה לסיים אותו. בניגוד לכל הסיכויים, מתוך חברה ענייה, מרודה ושוביניסטית (בהתאם לרוח התקופה), צמחה ופרחה מונרו הצעירה, כי הגאונות לא בוחרת את אנשיה על פי דתם, מינם או מיקומם החברתי. מונרו, בת לחוואי פרוות כושל ואם, מורה בעברה, קרה ומנוכרת. (מתוך "העין": "… ואז כבר היה הבית כולו מלא באמי, בצעדיה, בקולה, בריחה האבקתי אך מבשר רעות שאפף את כל החדרים אפילו כשלא היתה בהם…")

בקושי רב, מונרו מימנה את לימודיה באוניברסיטה על ידי עבודתה בחוות טבק ובמלצרות. את לימודיה לא סיימה ועזבה ב 1951, כרבות מבנות גילה באותם הימים, על מנת להתחתן. בשנת 1968 פרסמה את אוסף סיפוריה הקצרים הראשון "ריקוד הצללים המאושרים", וכל השאר היסטוריה.

לפני שנים אחדות הוציאה אליס מונרו את אוסף הסיפורים האחרון "חיים יקרים", והצהירה שהיא פורשת מהכתיבה. וכך קרה שהספר הזה נושא על כתפיו אחריות גדולה מנשוא. שהלוא הוא ספרה האחרון באמת של אליס מונרו.

עלילות הסיפורים בספר מתרחשות כמעט תמיד בעיירות כפריות וקטנות, מרוחקות יותר או פחות מערים מרכזיות וגדולות בקנדה. חלק נכבד מסיפוריה שאוב מחייה האישיים ועל כן מצליחים לתאר ברגישות, מהימנות ובציוריות מציאות עגומה אך אופטימית בחיים קשים מנשוא.

גיבוריה של מונרו הן לרוב נשים, לעיתים ילדות ולעיתים נשים מבוגרות. (בשניים מתוך עשרת הסיפורים הגיבור הוא גבר). לעיתים הן אמידות ומשכילות ולעיתים נשים פשוטות מהמעמד הנמוך.

הספר סובב סביב דברים משמעותיים בחיים. החלטות הרות גורל, צירופי מקרים שהפכו דברים על פיהם, סגירת מעגל, בריחה מאחריות.

 בסיפור "הרכבת" , הגיבור, חייל משוחרר בעל עבר לא ידוע, קופץ מרכבת נוסעת ומוצא עצמו בחווה מרוחקת ונידחת. אדם ללא עבר, עתיד או שורשים. והוא ימשיך להימלט ממחויבות או אינטימיות לכל אורכו של הסיפור.

 בסיפור "להגיע ליפן", הסיפור הפותח,  הגיבורה נוטשת את ביתה הקטנה בקרון השינה על מנת לספק את גחמותיה האישיות. האם תשלם מחיר? האם המחיר כבד כמידת החטא? האם הסופרת סלחנית כלפיה? האם היה פה חטא בכלל?

 הסיפור "חצץ", סובב סביב זכרונותיה של אישה אודות טרגדיה משפחתית שארעה בהיותה ילדה בת חמש ובעיקר בהקשר לחלקה באסון. לאט ובעדינות מונרו מוליכה אותנו לארוע המרכזי שבסיפור. מנקודת מבטה ומעיניה של הילדה הקטנה עד לסגירת המעגל הסופית.

בהרבה מהסיפורים ישנה גם פואנטה בסוף שמשנה את רוח הדברים מקצה לקצה.

בחלקו השני, הספר הוא "אוטוביוגרפי בתחושה", כפי שמתארת מונרו עצמה בקטע הקצרצר "פינאלה". בנוסף רומזת הסופרת כי זו יצירתה האחרונה "אני מאמינה שאלה הדברים הראשונים והאחרונים – והאינטימיים ביותר – שיש לי לומר על חיי". בחלק זה של הספר ניתן לקבל הצצה לעולמה המורכב של מונרו כילדה ונערה ועל מסקנותיה ותובנותיה את חייה ואת יחסיה המורכבים עם חייה ומותה של אמה.

ניתן לרכוש את הספר גם בגרסתו הדיגיטלית דרך אפליקצית עברית.

לינק לאתר עברית:  https://www.e-vrit.co.il