חיו ותנו לחיות

היום היתה לי תזכורת שנתית לכמה שבריריים החיים, לאור זאת – קחו כמה תובנות בשקל וקלישאות

בחורה עם מחשב נייד

היום הזה הוא הפעם בשנה שרופאים עושים עליי הסתכלות כללית ומאשרים שאני עדיין בבריאות סבירה ושאחזור בעוד שנה עם בדיקות חדשות ועדכניות.

לשם שינוי לא אפרט, בטח זה יגיע באיזה פוסט מתישהו, אבל לא היום, לא הפעם.

רק רוצה להזכיר, שהיומיום תובעני ושואב, ואנחנו באופן הכי טבעי בעולם מבזבזים זמן על מה שלא באמת חשוב, אבל כדאי לכל אחד לזכור שבכל זאת, החיים עלולים להיעלם בפוף ואינם.

אז לבחור, פשוט לבחור. אין בחירה שלא תגבה מכם מחיר כלשהו אבל אם הבחירה עדיין נכונה – התשלום שווה.

אני בחרתי לצאת מהמירוץ, להפסיק לתכנת, להרוויח פחות כסף אבל יותר חיים, גם עשור וקצת אחרי אני עדיין חושבת שזו היתה הבחירה הכי נכונה.

בחרתי לא לחיות את חיי על פי מה שאחרים אומרים אלא לפי מה שנכון לי, שחרור טוטאלי מלנסות להתאים את עצמי לסטנדרטים של מישהו אחר, אלו החיים שלי (ושל מי שבחרתי לחלוק איתו את חיי, כמובן) ואני אחליט מה נכון לי לעשות בהם ומה מיותר.

במקביל אני גם משתדלת לא לשפוט אחרים, לא להיכנס לויכוחים וריבים שלא יבנו אלא רק ירבו כעס, חיה ותן לחיות, כמובן – כל עוד נותנים גם לי לחיות שם.

בחרתי להפוך לאמא למרות הקושי העצום שחיכה לנו בדרך, נאבקתי בשיניים וניצחתי, למרבית תדהמתי. וטוב שכך.

אני משתטה עם הילדים כאילו ה40 לא נוקש לו מעבר לפינה, אני מתלהבת מיופיו של פרח סתמי, לא כל יום, לא כל פרח, אבל גם לא פעם בשנה בקושי.

אני ממש לא אופטימית חסרת תקנה, למעשה אני קוטרית די רצינית, אבל חלק ניכר מהקשיים הם מחיר שאני משלמת, ובנכונות, על בחירותיי. הן עדיין תקפות ולכן אני אמשיך לשלם את המחיר בידיעה שהן שוות אותו.

איך אומר הסלוגן ההוא? באנו להנות. אז תהנו, בין שלל קשיי היומיום המטורפים – נסו גם להנות, אסתכן בקלישאה ואומר שיום שלא חייכתם בו – הוא בזבוז.

 

 

IMGP5679

 

ועשו לי טובה – אם יש לכם עניינים רפואיים לבירור – אל תדחו, חבל, אתם עלולים לפספס את הרכבת…