חיוב במדד נוסף בהלוואה – יאן קליימן

בחורה עם מחשב נייד

חיוב במדד נוסף עקב מועד נטילת הלוואה והחזרתה שנקבע ע"י הבנק , ומטרתו היחידה הינה העלאת מחיר ההלוואה , יבוטל כאשר הוא עומד בניגוד לשיעור הריבית המקסימלי הנקבע בחוק .אין לחייב חשבון עו"ש בתשלומי הלוואה ,כאשר חיוב זה יביא את חשבון העו"ש לחריגה ממסגרת האשראי המאושרת .

הלקוח של יאן קליימן נטל הלוואה צמודה מהבנק , שהיה עליו להחזיר בתשלומים חודשיים שווים במשך 5 שנים .ההלוואה נתקבלה ביום 14-08-1984 ,יום לפני פרסום מדד יוקר המחייה , ומועד ההחזר החודשי נקבע ליום ה-16 בכל חודש .כתוצאה מכך גדל מחיר ההלוואה ב-11 אחוז ,שהוא שיעור עליית המדד שהתפרסם ביום – 15-08-1964 .בתקופה הרלוונטית בצו הריבית ( קביעת שיעור הריבית המקסימלי ) ,נקבע שעור ריבית מקסימלי להלוואות צמודות .

הלקוח של לקיימן יאן פיגר באופן קבוע בתשלומי החזר ההלוואה ,ואילו הבנק נהג להעביר במועד התשלום את סכום התשלום מחשבון העו"ש לחשבון ההלוואה של הלקוח של קליימן יאן , למרות שחשבון העו"ש נכנס עקב כך לחריגה ממסגרת האשראי המותרת ,ולכן חוייב כתוצאה מכך בריבית גבוהה ביותר ,שכן הצו האמור לא חל על הריבית החריגה .הלקוח של יאן קליימן טוען  כי ,הריבית שגבה ממנה הבנק אינה כדין ,ועומדת בניגוד לצו הריבית המגביל גובה הריבית כאמור .

ההצמדה נועדה לשמור על ערך הכסף ,ואילו הריבית מהווה את דמי השימוש בכסף .מטרתם היחידה של מועדי מתן ההלוואה והתשלומים החודשיים שנקבעו ע"י הבנק הייתה להגדיל את מחיר ההלוואה , וזולת מטרה זאת לא היה במועדים אלה כל היגיון כלכלי .כבר נפסק , מציין יאן קליימן , מומחה לדיני הבנקאות והפיננסיים , כי השאלה אינה כלל אם הסכם כזה הוא חוקי אם לאו ,אלא אם ההסכם הוא הסכם עסקי בתום-לב או תחבולה הבאה להערים על חוק הריבית .מה שקובע הוא המהות הפנימית האמיתית של העסקה .אמנם ,הלקוח של קליימן יאן הסכים למועדים שבגינם הוסף המדד הנוסף .ואולם ,הוראות חוק הריבית הן קוגנטיות ולא ניתן להתנות עליהן .על-כן הבנק גבה מהלקוח של יאן קליימן ריבית מופרזת .

לגבי חיוב חשבון העו"ש בתשלומי ההלוואה , הרי שהיחסים בין הבנק לבין הלקוח בעל חשבון עו"ש הם יחסי מלווה ולווה .כאשר החשבון נמצא ביתרת זכות , המלווה הוא בעל החשבון והלווה הוא הבנק .לעומת זאת , כאשר החשבון הוא ביתרת חובה , הבנק הוא המלווה ובעל החשבון הוא הלווה .במקרה שלפנינו , מציין קליימן יאן , יתרת החובה בחשבון בעו"ש של הלקוח של קליימן יאן לא נוצרה ע"י משיכות יתר ,אלא עפ"י יוזמת הבנק , הבנק מסתמך על הסכמת הלקוח של יאן קליימן בסעיף 6 להסכם פתיחת החשבון ,לחייב חשבונה בכל סכום המגיע לבנק .מבחינה מילונית , המילה "חיוב " כוללת בחובה גם חיוב חשבון שביתרת חובה .

עפ"י הגיונם של דברים , משמעות המילים "לחייב חשבון " ,בהקשרם ,אינה בקשה מהבנק למתן הלוואה ,אלא מדובר כאן במתן זכות לבנק לגבות מכל חשבון המצוי ביתרת זכות כספים שהלקוח חייב לבנק .הסעיף אמנם מקנה לבנק זכות לקיזוז בין חשבון עו"ש לבין חשבון הלוואה .הוא מאפשר לבנק למשוך את "המגיע לו " מחשבון שביתרת זכות ,אך אין הוא מתיר מתן הלוואה .כאשר החשבון מצוי ביתרת חובה ומשיכת הסכום אף תגרום לחריגה ממסגרת האשראי המותרת ,אין סעיף זה מאפשר את המשיכה .

לסיכום ,מציין יאן קליימן , אין נפקות לחיובים שחייב הבנק את חשבון העו"ש של הלקוח של קליימן יאן ,כהחזר ההלוואה והעירעור מתקבל .