חזרה מפותלת – על ספרו של ברנהארד שלינק "הדרך הביתה"

ילד נוסע לבד מגרמניה לשוויץ לבקר את הסבא והסבתא שלו: אמא שלו בעבדה.
ניתן לשייך את המחצית הראשונה של הספר לסוגה של סיפורי ילדות. בחוכמה וברעננות קולחת האופיינים לסופר הגרמני, האהוב עלי בסך הכל, ברנהארד שלינק ("נער קריאה", "שקרים של קיץ", "אהבות מוברחות"), נפרש סיפור ההתבגרות של פטר בין שוויץ לגרמניה ללא אב, באירופה שאחרי המלחמה. העבר הנאצי, גרמניה שאחרי המלחמה – אלה, בין היתר, הנושאים של הסופר המעניין הזה, ברנהרד שלינק. משפטן, שופט והיסטוריון.

באחת החוברות שסבו וסבתו של פטר עורכים בשעות הערב הוא מגלה סיפור ללא סוף. כאשר מתבגר הגיבור מסתיים סיפור הילדות, הופך הספר לפתע למסע בעקבות הסיפור. החזרה הביתה של החייל הגרמני שנלחם ברוסים; חזרה הביתה של אודיסאוס ואתו של עוד כמה מגיבורים מיתולוגיים. זאת גם החזרה הביתה של הדובר עצמו, אל אהובתו, אל אמו הנוקשה, אל מולדתו רבת התלאות. אך לא החזרה הביתה של אביו של הגיבור שהגיבור מגלה את זהותו האמיתית במהלך המחקר שלו: איש גרמניה הנאצית שהחליף זהויות והיגר לאמריקה. הנאצי לשעבר הופך להוגה דעות ומרצה באוניברסיטה יוקרתית למדעי המשפט. שם הוא אף עורך בסטודנטים שלו ניסויים אכזריים שלא משתלבים כלל עם נורמות ההתנהגות וכיבוד הפרט של העולם המודרני. וכל אלה בחיסיון מוחלט וללא עונש.
הדובר מרחיק לכת מעבר לים כדי להיבט בעיניו של האב, אך לא חושף את זהותו. הוא חוקר גם את אמו שמגלה לו דברים חלקיים בלבד ובאטיות, ורק כאשר בנה מגלה את רוב האמת בעצמו, היא מאמתת את השערותיו.
יסודות של ספר מתח שמתקשים להשתלב ברומן ילדות פילוסופי.
הכתיבה של שלינק מעמיקה. היא מעלה סוגיות הסטוריות ומוסריות בבהירות ובחוכמה. שפת הכתיבה שלו קריאה וקולחת בלי להיות שטחית. אך התרת הסיפור רב הפיתולים אינה מעוררת אמון. היא סבוכה וזויתית, רבת עלילות משנה, וסופה אינה משכנעת דיה.

ברנהארד שלינק, הדרך הביתה, זמורה-ביתן, 2006 מגרמנית: חנה לבנת.

לאתר הרשמי של הסופרת והמתרגמת מירי ליטווק www.mirielitvak.com
לאתר ביוגרפיות וסיפורי חיים – בידי מירי ליטווק www.alife.co.il