חז"ל עכשיו/ ענת שפירא- לביא

ענת בספרה, לוקחת ומפרשת, דנה, לומדת ומלמדת את הספרות של חז"ל, אשר מהווה את החוט המקשר בין העבר שלנו להווה. היא לוקחת סיפורים ואת מהותם, ומנסה להשליכם לדיונים אקטואליים בני זמננו. מוזמנים לקרוא, ללמוד ולפרש…

17077932_1404918399539167_1578619441_n

ספרות חז"ל נשתמרה במשך דורות כתורה שבעל- פה והועלתה על הכתב רק בשלב מאוחר. רובה נוצרה תוך לימוד של פסוקי התורה וסוגיות שונות הנובעות מהם.
הבנתנו וחיבורנו לספרות חז"ל תלויות בעיקר בדרך שבה נבחר ללכת כשאנחנו קוראים ומפרשים אותם.
המשנה לא משננת את המקרא, אלא מפרשת אותו ומתאימה אותו לזמנה; התלמוד לא מצטט את המשנה כפשוטה, אלא פורס אותה לפרוסות, מנתח, מפרש ומדקדק בכל אותיותיה, תוך שהוא בוחן סוגיות ובעיות חדשות ומתווך בינה לבין בני תקופתו והבעיות העומדות על סדר יומם.
במובנים רבים, ספרות חז"ל היא החוט המקשר בין העבר להווה. הטקסטים של ספרות זו, נוגעים בנושאים אנושיים אוניברסאליים, נושאים שהם רלוונטיים תמיד לכל אדם באשר הוא אדם.
בכל דור ודור נמצאים קוראים חדשים, שרואים את הסיפורים הללו כרלוונטיים לחייהם.
כמחווה לספרו של מאיר שלו "תנ"ך עכשיו"\ ענת קראה לספרה זה "חז"ל עכשיו".

המשנה, התלמוד והמדרש, יצירתם הגדולה של חז"ל, היוו את העוגן התרבותי של העולם היהודי לאורך מאות שנים. רבים עדיין מקיימים קשר הדוק עם חומרים אלו, אך, ציבור גדול התנתק מאוצר תרבותי זה.
שפירא- לביא מאמינה, שכמו בתנ"ך, גם בתלמוד ובמדרשים מסתתרות פנינים ספרותיות. צריך רק לדעת איך לפתוח את הצדפה הזו בעדינות ולהתבונן פנימה בזהירות. ענת לוקחת את הסיפורים ואת מהותם, ומנסה להשליכם לדיונים אקטואליים בני זמננו. בכך היא מאפשרת, גם לקוראים שאינם בקיאים בספרות זו, הצצה למסורת ולהכרת אומנות יהודית זו.

התלמוד מהווה תיעוד של דיונים, ויכוחים ושיחות עמוקות, שהתנהלו בין אמוראי בבל וארץ- ישראל, בשעות שבהן פירשו ולמדו את ההלכות שנאספו במשנה, החיבור המרכזי שיצרו התנאים בדורות שקדמו להם. כך גם ענת בספרה, לוקחת ומפרשת, דנה, לומדת ומלמדת את הספרות של חז"ל.
המספר התלמודי לא מאכיל אותנו בכפית. הוא לא אומר לנו במפורש מה המסר שלו. הוא משאיר אותנו עם התלבטויות ועם סימני שאלה, כדי שלא תהיה לנו ברירה ונאלץ לעשות גם את עבודת התיקון של עצמנו.

ענת בחרה לכתוב ולהציג אחד- עשר סיפורים, שהיא אוהבת במיוחד. כל אחד מהסיפורים עשוי לקחת את הקורא למסע, שהוא שילוב של הסיפור עם הרקע האישי שכל קורא מגיע ממנו.
כמעט כל סיפור ניתן להבנה במספר דרכים, לעיתים דרכים מנוגדות המוציאות זו את זו, ובכל זאת מתקיימות זו לצד זו. ספרות חז"ל היא יצירתית ומורכבת, עשירה ופלורליסטית באופן מפתיע, ולעיתים אפילו חתרנית ממש, כמו שענת מראה לנו בספרה.
ההנחה היסודית של שפירא- לביא היא כי הבסיס לכל הפירושים והדרשות נמצא כבר שם, בגוף הטקסט, מחכה בסבלנות לזמן הנכון, שבו יבואו דרשנים וקוראים חדשים ויחשפו את הסודות.
חז"ל עשו זאת מתוך תפיסת עולמם הדתית והשתמשו בכלים חדשניים שפיתחו לשם כך, ואילו היא מבקשת לעשות זאת בספרה מתוך תפיסת עולם אתאיסטית- חופשית, ובשילוב כלים "דרשניים" שפותחו בחקר הספרות והפולקלור ובחקר התרבות בת זמננו.

להלן נקודות מרכזיות על הסיפורים בספר:

"חזור לאחוריך"-
סיפור זה מתאר כיצד חז"ל ראו את תפקידם כפרשנים של התורה שקיבל משה במעמד הר סיני. ומה מקומה ומעמדה של התורה שבעל –פה, שעליה הם אמונים, ביחס לתורה שבכתב.
יוצרי הסיפור, שבחרו את רבי עקיבא כנציג של התורה שבעל פה, מגלים לנו בסיפור זה, שלמרות שנדמה שהם התרחקו מן הפשט מרחק רב, הרי שלדעתם כל הדברים שהם חושפים קיימים כבר בטקסט המקראי עצמו. אלוהים בכבודו ובעצמו קישט את אותיות התורה כך, שיאפשרו להם לעשות את מעשה היצירה החדשני שלהם.

"מקדש או מדרש"-
מה יותר חשוב- הצמדות אל המקום הקדוש, או שימור חיי האדם ורוח הלימוד?
בחירה אחת של רבן יוחנן בן זכאי, שהשפעתה מהדהדת עד ימינו.
בתרבות שבה הידע עובר בעל-פה מדור לדור ותלמידי החכמים הם הנושאים את המסורת העתיקה בתוך ראשם, אין מנוס מהמסקנה שמה שחשוב יותר הוא האדם, וליתר דיוק: האדם הלומד. האדם הוא העיקר ולא האדמה או המבנה המקודש שנבנה עליה.

"הריגה, הכאה על חטא ותיקון עצמי"-
רבי יוחנן ורב כהנא לומדים בדרך הקשה כיצד לשלוט ביצרים שלהם ותוך כך מלמדים אותנו שיעור ביחסי מורים ותלמידים, מבוגרים וצעירים, זרים ומקומיים.

"ניידות חברתית ותקרת הזכוכית"-
סיפורם של רבי יוחנן וריש לקיש, שני חכמים שבאו מעולמות שונים, נפגשו וגורלם נשזר זה בזה והפכו לבני משפחה של ממש (ריש לקיש הפך לגיסו של רבי יוחנן). מה שעמד ביניהם והחריב הכל היה האגו. בגלל ויכוח עקר ביניהם, נפלו שניהם.

"כוחו של הרוב ומצוקת המיעוט"-
זהו סיפורה של המחלוקת המפורסמת ביותר בתלמוד הבבלי, שעד היום לא ברור על מה היא נסבה בדיוק.
על פי שיטתו של רבי יהושוע שהכריע במחלוקת, ההלכה צריכה להתאים את עצמה למגמות תרבות חדשות.
המסר של הסיפור חד- משמעי: אלוהים הוא הורה שסומך על בניו. הוא לא דורש מהם ציות עיוור ולא עסוק בהגנת- יתר. הוא גאה בהם גם כאשר הם עומדים על דעתם ועושים שינויים בחייהם, בהתאם לתפיסת עולמם.

"אמור לי בן מי אתה"-
הסיפור מתאר את עלייתו לגדולה של אליעזר בן הורקנוס, שנאבק בין הנאמנות למסורת המשפחתית לבין הכמיהה האדירה ללמוד תורה. החופש ללמוד (במקרה זה תורה)- מחויבות משפחתית (האם יישאר לעבוד את אדמותיו של אביו) מול מימוש עצמי (להיות תלמיד חכם).

"גשם שיבוא"-
מאז ומתמיד, גשם נחשב לברכה. יושבי ארץ ישראל תמיד סבלו ממחסור בו. במסכת תענית שבמשנה ובפירושיה בתלמוד, אפשר לראות עד כמה הציפייה לגשם קשורה לתקווה לקבל אות לכך שהאל זוכר את בני האדם.
הסיפור המפורסם ביותר הוא סיפורו של חוני המעגל, שהיה מצוי בתחום הורדת הגשמים. אך, אלוהים לא נענה לבקשותיו של חוני וזה נעלב על חוסר תגובתו ומציב לאלוהים אולטימאטום. האל מתרצה, אך הגשמים הופכים במהרה לגשמים כבדים, עד כי מבקשים מחוני להתפלל להפסקת הגשמים.

"נופל מחוץ לזמן"-
מה קורה לאדם שהולך לישון שנת צהרים ומתעורר כעבור שבעים שנה? מה יקרה לעולם כשיתעורר? שני דורות מאוחר יותר,הוא כבר אינו מכיר איש ואיש לא מכיר אותו. ללא חבריו, משפחתו, בני דורו- משול האדם למת.

"מהי באמת פולסא דנורא"-
מה קורה כאשר עוברים את הגבול וחיים בעולמות העליונים והתחתונים עד כדי שלא זוכרים את המקום הראוי? אליהו הנביא הוא חלק מההיסטוריה המקראית, אך הוא מגיע גם לבקר בעולמם של החכמים.
זהו סיפור על יהירות: מצד אחד יהירותו של אליהו, שעובר על חוקי העולם העליון ומגלה סודות לבני האדם, ומצד שני יהירותו של רבי יהודה הנשיא, שמנסה להתערב בלוח הזמנים האלוהי לגבי מועד הגעת הגאולה.

"עמוק באדמה"-
הסיפור מתמודד עם שאלות פילוסופיות חשובות, כגון: מהי משמעות חיי האדם? מה תפקידנו בעולם? העם נולדנו כדי לעבוד או ללמוד?
הסיפור מתריע מפני הסתגרות מוגזמת מפני העולם, שעלולה להוביל להתנגשות בלתי אפשרית בין חומר לרוח.

"החילוני הראשון"-
מה קורה כאשר מורה דגול, איש מרכזי בעולמם של החכמים, אלישע בן אבויה (אחר) יוצא לתרבות רעה? מה יעשה תלמידו רבי מאיר? האם הו ישאר נאמן למורהו?
ושאלה לא פחות מעניינת היא מה גרם לאלישע לשנות את תפיסת עולמו והביא אותו למרוד באלוהים?
הוא ראה שמי שקיים את המצוות נענש ומי שלא ניצל. אלישע לא הה מוכן לקבל את חוסר הצדק המתגלה בעולם.
המספר מסביר לנו, שאלישע לא היה מודע לכך שהגמול בעצם יינתן בעוללם הבא ולא בעולם הזה. מה שגם אינו בהכרח צודק…

בסיפור אחרון זה, הסוגר את הספר, ענת מגלה לנו את סיבת כתיבת ספרה. היא עצמה מרגישה הזדהות עם דרכו של אלישע. רצונה הוא ללמוד ולהכיר את המסורת ומתוך כך לחיות בדרכה, בחופשיות, ללא מחויבות לקיים מצוות.

מאחלת לכם קריאה מהנה ופורייה!

XOXO
אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)