חופש…חופש…חופש!

בחורה עם מחשב נייד

מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי חשוב – חופש!
אז לפני לא מעט שנים חיפשתי את החופש בטיולים. נדדתי מספר שנים במדינות אקזוטיות, בתרבויות שונות ומעניינות, וצעדתי באומץ על גבולות ליבי.
נסיתי את מה שהיה "אסור"  ובכלל המוטו היה אחד " להשאר בחו"ל.
פינטזתי שאהיה צלמת של נשיונאל ג'אוגרפיק ואצלם אנשים, חיות ומה שבינהם. פינטזתי שלעולם לא אתחתן או אביא ילדים ושומו שמים שלא אעבוד או אעמוד בפקקים.
זו הייתה מין פנטזיית נעורים שכזו שבדמיוני אהיה חופשיה כציפור.
השנים חלפו, וככל שהחופש שהיה לי בחוץ היה גדול יותר הייתי אמורה להיות מאושרת יותר..זו הייתה העיסקה לא?
אז זהו, שלא.
נוכחתי לגלות שלא משנה כמה חופש יהיה לי ממחויבות חיצונית, אם לא ארגיש חופשיה מבפנים – החופש יהיה מעבר להשגתי.
זו הייתה הבנה קשה, מטלטלת…כי מכאן לאן?
משם החל מסע פנימה.
אל המדינות הזרות בנפשי, אל "התרבויות" השונות בתודעתי ושם לא היה קל.
לא היה סדר.
בגלל שזה פוסט ראשון לא אוכל לכם את הראש עם פניני רוח, רק אומר שחופש אמיתי חייב להיות גם פנימי.
חופש לסנן את בליל מחשבותיי, בכלל להיות ערה לכך שאני יכולה לנהל את המחשבות.
חופש להתנהל עם רגשות! לא לטבוע בכל הצפה רגשית, לא להבהל מפגיעות אלא להיות עם עמוד שדרה רוחני שמבין את מהות הרגש.
זו השפה של הנשמה, זה הזיכרון שבגוף.
חופש להיות אדם ולא רובוט אוטומט.
בעולמנו מרובה "הזומבים"-מתהלכים הם ופועלים רק "כשכפתור נלחץ" – מישהו אמר להם משהו- בום! נפגעו.
מישהו דחה אותם – בום! התכנסו פנימה.
מישהו עצבן אותם – בום! הראו לו מאיפה מ$% הדג.
אז איך זה קשור לחופש?
החופש לעצור.
לבחור.
להיות.
להגיב.
ועוד פנינה שבמהלך השנים גיליתי על חופש היא שהחופש יכול להיות אך ורק בתוך מסגרת, חופש לא מתקיים בריק טוטאלי.
בשפה יומיומית הכוונה שחופש מרגישים בתוך הגבולות שקבענו לעצמנו כי אם אין לנו גבולות אנחנו חשופים ופרוצים לכל עובר אורח וזה ממש לא חופש.
להרגיש חופש בתוך מערכת היחסים.
להרגיש חופש בתוך חוקי הרוח.
להרגיש חופש בתוך הגוף.

אוהבת להיות כאן ולהשמיע את קולי,
ואתם?

142c966b77da032a84f4b5c29fe8af3c