לרוב אני נוהגת לטייל בחו"ל, הספקתי לראות 40 מדינות והרשימה עודנה ארוכה. נוכחתי לדעת שיש מקומות מדהימים בארץ שאיכשהו התפספסו לי. מפה לשם מצאתי את עצמי יוצאת לסיור עיתונאים בצפון הארץ ומגלה מקומות מיוחדים לטיול.
גיליתי שוקולד איכותי הנמצא ממש כאן והגיע אלינו מארגנטינה, קוויאר שחור נדיר שמיוצר בארץ והגיע אלינו מרוסיה. אז למה לי לנסוע כל כך רחוק כשאפשר למצוא הכל כאן?
בואו נצא יחד למסע חוויתי אחר המקומות שגיליתי:
ממלכת השוקולד
הסיור שלנו החל בבוטיק השוקולד "דה קרינה" שבקיבוץ עין זיוון. ממלכה של שוקולד פרמיום בעבודת יד המיוצר ממתכונים סודיים שעברו במשך 100 שנים במשפחתה של קרינה. בתחילה אצל סבא שלה שברח מאירופה לארגנטינה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ומהמפעל המשפחתי בארגנטינה היישר אלינו לארץ.
שוקולד הוא חולשה לרובינו, ובמיוחד לי… מצאתי את עצמי מסתובבת וטועמת מכל הבא ליד, כאילו הגעתי לבית של עמי ותמי. נוכחתי לדעת שאפשר לפסל בשוקולד וגיליתי פסלים של מסיכות שוקולד לפנים (שכמובן אדאג להשתמש בהם בפורים הבא) נעלי עקב משוקולד (סטייל סינדרלה?) פיסולי פרחים ועוד המון דברים מגניבים וטעימים!
המקום מציע סיור מודרך במפעל הבוטיק, בסיור הסבירו והדגימו את תהליך הייצור ובמהלכו הצלחתי לגלות את אופן הכנת חטיף השוקולד האהוב עליי- "מקופלת"! מצד אחד נוכחתי לגלות כי בכדי להכין את המקופלת צריך למרוח את עיסת השוקולד על השולחן, לתת לה מספר שניות להתייבש ואז לקפל אותה למעין קיפולים. תהליך שדורש מבחינתי שהשולחן יהיה סופר נקי! כי במידה ולא, אני אאלץ להמיר את האהבה שלי לחטיף אחר… מצד שני, נוכחתי לדעת שב"דה קרינה" ההכנה היא נקייה ומעכשיו אדאג לאכול מקופלת ממפעלים שיש בהם שמירה יתרה על הניקיון.
במקום מקיימות סדנאות שוקולד לילדים ולמבוגרים וניתן להעביר שם כמה שעות במהלך היום.
מבריכות הדגים היישר אל הצלחת
תחנתנו הבאה היא מתחם "דג על הדן" הכולל חווה לגידול דגים ו-2 מסעדות דגים.
המתחם מתפרש על איים המוקפים במימיו הזורמים של נחל הדן. בין עצי דולב, תאנה וערבה ובחברתם של דגים, ברווזים, טווסים ותרנגולות. ממש בית קטן בערבה! מי ששוקל לקחת אותי לארוחה רומנטית, נא לכוון לשם בבקשה..
סיירנו בחוות גידול הדגים הנמצאות במתחם, רובם דגי פורל, והאכלנו את הדגים. ונחשו מה הדגים אוכלים? סוג של בונזו! כן, כן כזה כמו של הכלבים, רק שהתרכובת שלו שונה והוא מכיל בתוכו דגים ולא בשר.
גולת הכותרת הגיעה בסוף הסיור כאשר הגענו לבריכת דגים "סודית" שלא מגדלים בה דגים רגילים למאכל, אם כי דגי חדקן מהם מייצרים קוויאר שחור. רוב מיני החדקן בעולם נמצאים במצב שימור מאוים. ומי שכמוני, תל אביבית אוהבת סושי מושבעת, התעוררתי והקשבתי להסבר על גידול הדגים ואופן הפקת הקוויאר.
לאחר הסיור, הבטן כבר החלה לקרקר והגיע הזמן לעבור לסדנת בישול הדגים. בסדנה "מאסטר פורל" הכנו את ארוחת הצהריים שלנו במו ידינו בשטח המתחם. היה משביע וטעים, וכמובן שלא היו כלל תלונות לשף…
דגי המאכל למסעדה מגיעים טריים מבריכות הדגים היישר לצלחת.
לאחר הארוחה ניתן לנוח ולקבל טיפול פדיקור מדגים מהזן "דוקטור פיש" בבריכות הספא המיועדות.
תם הסיור, עייפה אך מרוצה!
באהבה, שלגית