"זהות מקווקוות"

אז מה את עושה בעצם? בכל פעם כשאני שומעת את השאלה הזו, ליבי מתכווץ. ומתחילים לרוץ תסריטים בראש.עם איזה "חלק" שלי להתסובב לאותו האדם.
אם הכל היה פשוט כל כך, כנראה שהייתי הרבה יותר אומללה.לשמחתי יש לי תשוקות רבות ואני חיה אותם, וכן לפרנסתי. ומה איתכם?

התלבטות

האמת לרוב זה ממש מתסכל…. הפער הענק בין הנאה ואהבה לעשיה שלי לבין מצבים שעלי להציג את עצמי.
בפגישות עסקיות, במפגשים חברתיים ובכלל בכל הזדמנות שעליי לארוז במשפט אחד מה אני עושה!

איך להסביר לאנשים ממה בנוי היום שלי? שלעתים בבוקר אני בכובע אחד ובערב בכובע אחר, איך להגיד במשפט אחד משהו שהאנשים יכלו לזכור ועקב כך שאני גם עצמאית- יכלו להיעזר בי או להפנות אליי אנשים שאני ממש יכולה לסייע להם כאשת מקצוע.
איך להגיד גם וגם? שאני גם מרצה, גם מנחת קבוצות, גם יזמית, גם יועצת וגם מטפלת- וכל זה עם האוכלוסיות לגמרי שונות?
אני רוצה שהאנשים יזכרו אותי ויתעניינו בי, וברור לי שאם אני שופכת על האדם הזר את כל סלט חיי- כל מה שהוא ירגיש כלפי זה ממש לא חיבה וסקרנות אלא בלבול?
וזה בכל פעם מחדש מעורר בי סימני חרדה בהצגה עצמית. בי באישה שבטוחה בעצמה ויודעת שהיא שווה ועושה דברים נפלאים יומיום ושעה שעה.

הכיווץ שלי בזמן ההצגה קשור לאריזה (האם ההצגה שלי מובנית, מעניינת ומושכת) ולגמרי לא לתוכן. אני שלמה ומאושרת עם כל מה שאני עושה במקצועיות.

ולא. אין לי פיצול אישיות. אני בריאה ושלמה. אז במשפט אחד-

אני עוזרת לאנשים לעבוד מתוך תשוקה: לשכירים אני עוזרת לבחור, לנהל ולשדרג את הקריירה, לעצמאיים- לפתח עסק עם שליחות, ולארגונים- לעודד מוטיבציה ומנוע פנימי בעובדים.

הכי חשוב לי- לסייע לאדם בכל שלב בחיים להיות מאושר במה שהוא עושה, להיות אמיץ ומחובר לכוחות וחלומות שלו, מאמין בעצמו וצועד קדימה!

זה אומר, שרוב היום אני עוסקת בתשוקות- שלי ושל האחרים. איזה עונג!

C

וכעת אתן לכם רקע מקצועי לתופעה שתיארתי (למי שמתעניין במגמות ומסלולי הקריירה מגוונים)

בעברית לפעמים מתארים את התופעה כ"זהות מקצועית מקווקוות" כאשר הכוונה לקווים שמפיעים בין כל הטייטלים (באנגלית slashers)

קיים גם מושג באנגלית "oncurrent multiple careers" שמתאר את התופעה שהאדם יכול לעבוד בו זמנית בכמה סוגי העבודות, למשל- כמורה בבוקר וכצייר בשעות הערב או כעורך דין בחלק מהימים וכמפיק אירועים בימים האחרים.

עוד דרך להסתכל על התופעה דרך ההגדרה: "portfolio carrers" שמדברת על הקריירה שבנויה מכמה פולדרים (תיקיות), כמה תחומי עניין, שהמכנה המשותף זה בעצם ניהול עצמי אפקטיבי. ומאד מאפיין את דור המילניום.

מדוע התופעה הזו נפוצה יותר ויותר במיוחד בין פרילנסרים? ישנם כמה הסברים:

  • "לפזר ביצים בין הסלים"- להגדיל הכנסה או/ולהקטין סיכוי להיעלמות של ערוץ ההכנסה מסוים.
  • סיבות השכלתיות-  השכלה מגוונת ומרובה ורצון להתשמש בכל הידע
  • והסיבה שאני הכי אוהבת ומצדדת בה- "רצון למלא את הצרכים היצירתיים" מגוונים ובעצם שאיפה להגשמה עצמית. אני ארחיב עוד קצת על הנושא הזה בהמשך בפוסט על "possible selves"

לסיכום: "חוסר יציבות תעסוקית" OUT, "זהות מקווקוות" IN! במיחד לאנישם עם תשוקות רבות ושאיפה לממשן!

אמשיך קצת להתכווץ בהצגות עצמיות. אך מה שברור לי- שהחיים שלי מלאי הנאה, עניין ותשוקה!

ומה איתכם? איך אתם מציגים את העיסוק שלכם?

נ.ב. ייתכן וחלקכם תחושו בלבול בסיום הקריאה- עקב ריבוי מידע ותיאורים. זאת בדיוק החוויה שרציתי לעורר בכם- על מנת לתאר הכי טוב את מהות החוויות של "זהות מקווקוות"

#דיגיטליות_בעסקים

רוצים לקרוא עוד- עשו עקוב אחרי הבלוג "MWAY- תשוקה, חיים, שליחות"

מוזמנים לעקוב בפייסבוק "משחיקה לתשוקה בעבודה" 

תמונות:

סיון צדוק

depositphotos