.יש אנשים שיש להם עבודה, ואחה"צ או בסופי שבוע מתפנים לתחביבים, ויש אנשים שהתחביב שלהם הוא העבודה שלהם
אני מהסוג השני. נושמת וחייה אוכל. או יותר נכון בישול,. מתלהבת כשעושים לי "טעימה עיוורת" ואני צריכה לנחש ממה מורכב המאכל, משתגעת על ליצור ארוחות שלמות משאריות, ומתה על להבריא מתכונים מוכרים. לבשל זה לא עול בשבילי אלא חלק ממהלך היום והחיים
.מארגנת את כל הקופסאות, דואגת שכל חומרי הגלם מסודרים בצידנית, אוספת את החוברות מתכונים, ויוצאת לדרך
לפני כל סדנה מרגישה את הפרפרים בבטן, תוהה האם ישתפו איתי פעולה, ישאלו שאלות, יגיבו בהתלהבות, או שמא יהיו צינים עם הערות כמו דוחן זה לציפורים, כוסמת זה כוס אמק (סליחה על הקללה), מתי יגיעו הסטייקים ועוד כאלו יצירתיים
מתחילים להגיע אנשים, מתישבים סביב השולחן, שותים ומקשקשים ואני מתחילה. טועמים את הלחם, מנגבים את החומוס עדשים, מלקקים את הטחינה סלק, והקסם קורה
הסדנה האחרונה שהעברתי היתה לי מרגשת במינה, אצל לקוחה שהפכה לחברה. היא הגיעה לסדנת בישול שלי לפני שנה וחצי, צחקנית, חייכנית, לא מבינה ממש מה היא עושה בסדנה. בשבילה אוכל בריא הוא אוכל לציפורים
רכיבים:
כוס עדשים אדומות
3 כוסות מים
3 שיני שום , מיץ מחצי לימון
כפית מלח, 1/2 כפית כמון
1/3 כוס טחינה גולמית משומשום מלא
הכנה:
לשטוף היטב את העדשים, לסנן ולבשל עם המים על אש נמוכה בערך רבע שעה עד רכות. לסנן.
לטחון במג'ימיקס או בלנדר את כל החומרים. להוסיף בהדרגה את הטחינה המלאה עד לקבלת מרקם חלק של חומוס.
אפשר לשדרג עם דלעת, דלורית או בטטה אפויות רכות ולהוסיף למג'ימיקס או להגיש עם קוביות של ירקות צלויים בתנור על החומוס.
