כששואלים את האדם הממוצע "מה החלום שלך?", התשובות הן בדרך כלל חופשה ארוכה בחו"ל, זכייה בלוטו, וילה מפוארת, קריירה וכן הלאה. הסיפור של שירלי לעומת זאת הוא על חלום אחד משמעותי ובעיקר על כמיהה – כמיהה לילד שיביא עמו משפחתיות ואהבה. לכם, קוראי שורות אלו, יש הזדמנות אמיתית להיות חלק מהמסע שלה ולהגשים לה את החלום.
"הסיפור הזה מתחיל מכאן"
נחזור רגע לנקודת ההתחלה. שירלי עשהאל רווקה, בת 43, חזרה לארץ לפני חמש שנים לאחר שהייה ממושכת בארצות הברית. שנה קודם לחזרתה, בגיל 38, החלה שירלי לבדוק את האפשרות להביא ילד מתרומת זרע בארצות הברית, אך עמד בפניה מכשול אחד – המשקל שלה היה גבוה מידי. "הרופאים שם מאוד נזהרים. הם אמרו שאני צריכה לרדת במשקל, אז התחלתי לברר לגבי הנושא של ניתוח לקיצור קיבה כדי לרדת כמה שיותר מהר, כי הגיל לא משחק לטובתי".
הביטוח הרפואי בארצות הברית הקובע תקופת אכשרה של שנה עד שניתן לבצע את הניתוח המיוחל, כמו גם הפחד לעבור את כל ההליך לבד, הביאו את שירלי לחזור לארץ במאי 2012. חודש לפני החזרה היא כבר יצרה קשר עם "אסותא", קיבלה את רשימת הבדיקות הנדרשות, תיאמה תורים והתור לניתוח השרוול נקבע לחודש יולי אותה השנה.
את זוכרת מתי הייתה הפעם הראשונה שאמרת "אני רוצה להיות אמא? זה החלום שלי?"
"בגיל 16 הבת דודה הכי קרובה שלי, שבסך הכול בשנתיים וחצי יותר גדולה ממני, ילדה. אני זוכרת שהייתי באה אליה הביתה והבן שלה היה מסכים להירדם בידיים שלי כשהוא לא היה מסכים להירדם בידיים של אף אחד. זה התגבש אז. בעצם כל הזמן הייתי במחשבה של להכיר מישהו, לנסות להתבסס כלכלית במקביל, וככה לנסות לבסס את החיים שלי לקראת תינוק". היא ממשיכה ואומרת: "אני זוכרת שדיברו איתי אז בגילאי השלושים על שימור ביציות ואמרתי 'זה נורא יקר, מאיפה אני אשיג 20,000 שקל?".
אם היא רק הייתה יודעת כיצד ישתנו חייה.
לצלוח מכשולים ובדרך לסמוך על האינטואיציות
שירלי עברה בארץ את ניתוח השרוול המיוחל והורידה 60 קילו ממשקלה. "במקביל לכול נפתח לי צוהר. חזרתי עוד פעם לעולם הדייטים ולחלומות שאולי אני יכולה לעשות את זה באופן הנורמטיבי. הכרתי את בן הזוג שלי לשעבר ואחרי שנה אמרתי לו 'יאללה, בוא נתקדם' והוא לא רצה. אז התחלתי בלעדיו, עוד נשארתי איתו, הייתי בזוגיות, אבל התחלתי את התהליך של תרומה מבנק הזרע".
"כשהתחלתי לעשות בדיקות הבנתי שהמצב לא טוב. כלומר הבדיקות העידו על זה שכבר אז הרזרבה השחלתית נמוכה, והסיכוי שלי להרות מהביציות שלי נמוך. אבל החלטתי שאני לא מקשיבה לרופאים".
הדרך להשלמה עם הרעיון כי הילד שתישא ברחמה יהיה הן מתרומת זרע והן מתרומת ביצית, לא הייתה פשוטה, אך הכרחית. עם זאת, בנובמבר 2015 לפני שהיא מתחילה עוד סדרת טיפולי פריון, הרופא מבקש שתביא עמה אישור מכירורג שד שהכול תקין, אם כי אין צורך בבדיקת ממוגרפיה, אלא בבדיקה ידנית. כירורג השד אומר לה שהשד מעט גושי, אך נראה כי הסיבה היא הירידה במשקל. שירלי מתעקשת על בדיקת ממוגרפיה ומכאן הדרך לגילוי סרטן השד מהירה. שירלי מבצעת ביופסיה בבית חולים איכילוב לאחר פענוח הממוגרפיה, ובמקביל מתחילה טיפול פריון נוסף. תשובת הביופסיה אכן מאשרת – גידול ממאיר בשד. במשך שנה שירלי עוברת הקרנות וטיפולים ומחלימה.
מחלום לפרויקט מימון המון
ניתוח שרוול, ירידה במשקל, ביציות ללא זקיקים, סרטן השד- שום דבר מאלו לא עוצר את שירלי בדרך להגשים את החלום שאותו היא חולמת כבר 27 שנים. בזכות הרצון, ממש לאחרונה היא השיקה פרויקט מימון המון באתר ג'אמפסטארטר, שלו קראה "חולמת עליו – ילד משלי!"
ספרי לי את הרגע הזה שהחלטת "אוקיי, אז פרויקט מימון המון":
"בכלל לא ידעתי שאני אהיה במצב כזה. הכרתי את יובל אברמוביץ' בתחילת הדרך שלו עם 'הרשימה' יצרתי אתו קשר 'בפרטי' ואני זוכרת שהייתי ממש מוקסמת. לא הבנתי אז מה זה פרויקט מימון המון, אז התחלתי לעקוב. הייתי בהרצאה שלו וכל הזמן אמרתי שזה הכי לא מציאותי. צריך מוצר שיהיה בו משהו שהוא קסם ומשהו שאת מגייסת. בקבוצת וואטסאפ של בנות שרוצות תרומת ביצית שפתחנו, אחת מהבנות סיפרה שפנו אליה מ'אושרת קוטלר' ושאלו אם היא רוצה להתראיין. היא לא רצתה להתראיין אז היא שאלה מי רוצה להתראיין".
שירלי, שעברה לאחרונה עוד ממוגרפיה וחשבה ששוב הכול מתהפך (תודה לאל שלא), החליטה שהיא מתראיינת ולפני שבוע עשתה זאת. משם הדרך לחשיפה וליצירת הקמפיין הייתה קצרה, כשמיד לאחר מכן, התראיינה לתוכנית "משפחה גרעינית" של אברי גלעד בגל"צ.
יש בפרויקט המון חשיפה. את לא פוחדת לחשוף את עצמך מול כולם ולספר את הסיפור שלך?
"השיחה איתך הייתה אחרי שיחה עם מכרה, ידידה, שמאוד עוזרת לי וקישרה אותי עם כל מיני אנשים לפרויקט הזה. אני חושבת שבלי תמיכה קשה מאוד לעמוד בפרץ של מה שקורה סביבי. אני בן אדם מאוד רגיש. אני מאוד רגישה וגם מאוד חזקה. אני מאוד רגישה לביקורת".
אז כן, אנשים לא חוסכים משירלי ביקורת ושאלות כגון" למה את לא מאמצת?", "למה כל כך הרבה כסף?", "למה דווקא בקייב? נשים שם מנהלות אורח חיים אלכוהוליסטי", "למה לך היריון"? וכדומה. היא מתמודדת, ממשיכה בדרכה, מנסה לאסוף את עצמה, להישאר מפוקסת ולחשוב על מה שבאמת חשוב לה – ילד!
[youtube O4IZJkJM-t0 nolink] אז מי באמת תומך בך בפרויקט הזה? משפחה, חברים?
"דבר ראשון אמא שלי ובן הזוג שלה תומכים בי. מבחינת משפחתית זה רק הם. גם דוד שלי מארצות הברית הפתיע ועשה לי העברה בנקאית של 3000 ₪. כשסיפרתי על פרויקט מימון ההמונים ואמרו שצריך לגייס מתנות אמרתי 'למה שיתנו לי בכלל?' 'מי אני בכלל?'. זה מרגש אנשים וזה הסיפור שלי וזאת אני".
"מה את רוצה לזכור מכל החוויה הזאת?"
"אין ספק שיהיה לי סיפור מעניין לספר לילד שלי. להגיד לו שאמא שלו נלחמה על היצירה שלו וזה לא מובן מאליו כל מה שאני עוברת. אין ספק גם כשיהיה לי קשה, אני אחזור אחורה ואגיד לעצמי: 'תראי מה עשית כדי להגיע לכאן. לגיטימציה להתלונן תמיד יש, אבל אני אגיד לעצמי שאני בחרתי בזה'.
שירלי בוחרת להיחשף כי היא רוצה להיות השראה עבור נשים שמפחדות מהתהליך או לא יודעות שהוא קיים. היא רוצה להראות שלמרות הכול תהליך של תרומה כפולה אינו דבר פסול. כל אחת הרי בוחרת בדרכה וכנראה שהחלום לילד משלה גדול יותר מכל השופטים, המבקרים ומרימי הגבה.
לתמיכה בפרויקט מימון ההמון של שירלי לחצו כאן