חוזרים לסבב לחימה נוסף בעזה.

בחורה עם מחשב נייד

אולי זה לא יפה לשבת בסלון ולכתוב מה אתה היית עושה, אבל לאחר כל כך הרבה סבבים, עם אותה התוצאה, אולי תעשו אחרת?

במשך עשר השנים האחרונות עשינו בעצם אותו הדבר.
והיום השלטון בעזה הוא זה המכתיב.
השלטון הישראלי מפגין רפיסות ותו לא…

באופן מעשי אין ניתוק מעזה:
החשמל מישראל, הדלק מישראל, האוכל מישראל,
בתי החולים הטובים בישראל והמיסים בישראל.

ללא פולטיזציה: אולי הפתרון הוא מעשה ברק בלבנון:
עזיבה ולנעול את השער אחרינו.

לא חשמל, לא מים, לא טלפון ולא אוכל.
שיתחילו להבריח או לייבא הכל ממצרים.
אותנו לא צריך לעניין היום אחרי – רוצים מדינה – קחו

אבל – רוצים מלחמה – קבלו – הפצצות יום ולילה עד שתבקשו שקט.

אל תפחידו אותי שיפתח קו נשק בין אירן לעזה – הוא קיים היום.
אל תפחידו אותי שיבואו לגדר – הם שם היום.
אל תפחידו אותי שלא יהיה שקט – גם היום אין שקט.

היום אנחנו מטפלים בפוגעים בנו.

הגיע הזמן לטיפול אחר.