יום שני בצהריים, אני נעה לכיוון "סאקורה" – מסעדת הסושי האהובה עליי ועל חברתי הטובה שקבעה איתי לארוחת צהריים "עם הפתעה". העניין הוא שלמעשה זאת החברה היחידה שאני מחזיקה שעומדת להתחתן ובתור מי שהצטיידה עם תואר כבוד שכזה, אני בטוחה שהיא לא תאכזב ותפתיע אותי במשהו שקשור לאירוע של חייה.
מאז שהוצע לה להיות "אישתו של" כל הדברים שנקבעים בינינו קשורים כך או אחרת לערב שבו היא תעמוד מתחת לחופה ואני, בתור החברה הטובה, אשלוט על עצבי המרוטים כי היא "תצטרך אותי שם" בכל רגע נתון. כיוון שאני גם אחראית על עולמה הקולינרי של "הילדה", אין לי צל של ספק שההפתעה תהיה קשורה לאוכל.
אכלנו ארוחת צהריים יפנית בשם "אובנטו טריאקי", שיפודי היקיטורי מצופים בפנקו ושרימפס טמפורה ענקיים ואז פתאום זה הגיע!
"נכון שאנחנו מתות על סאקורה ותמיד חלמנו שבחתונות שלנו יהיה כזה אוכל? כאילו, ממש כמו במסעדה, קליל בריא ואיכותי?"
מממ הנהנתי בהסכמה עם פה מלא בשרימפס עדיין לא מבינה מה הולך לנחות עליי.
"אז אני מביאה כזה אוכל לחתונה שלי!!!"
שמחה, אושר, עליזות ושובבות בהתגלמותה של חברתי האירו את המקום שבו ישבנו כאילו אכלנו במחלקת התאורה של איקאה.
השף של החתונה
בהתחלה הייתי סקפטית, אחרי זה הייתי צינית, אחרי זה לא האמנתי ואחרי זה הייתי בטוחה שהיא סתם שידלה את אחד הטבחים של המסעדה שיצטרף לקייטרינג שהיא מזמינה, רק כדי שביום חתונתה יכין לה את הסושי שהיא אוהבת. הייתכן ויקום דבר כזה כמו אוכל של מסעדת שף בחתונה?
אז כן, יש, מסתבר שחברה שלי מצא גן אירועים יוקרתי בשם "ג'ויה מיה" שמציע חוויית שף בחתונה בשם "ג'וה מיה פרימיום", או במילים אחרות, חתונה עם אוכל כמו במסעדה (עם שלטי הסברה עבור הדודות שרגילות לאוכל של תקופת הצנע).
כפי שגיליתי מאוחר יותר, מדובר בפרויקט של איתן צמח, הבעלים של "ג'וה מיה", שהוליד את הקונספט של חתונה עם ערך מוסף שיתבטא בין השאר באוכל. לשם כך הוא צירף את בועז צאירי מ"סאקורה" שיציע תפריט לחתונת שף יפנית ואת רון ביאלה מביסטרו בריאות "ביאלה", שיציע תפריט בריאות קליל וייחודי כמו שהוא מכין אצלו במסעדה. השפים ישתתפו בטעימות והרכבת התפריט וגם יבשלו בחתונות עצמן במטבח של ג'ויה מיה.
כיוון שאוכל שף, כידוע לכם, לא ראוי להיות מוגש עם יין ב-8 שקל, יש בפרויקט גם סומלייה צעיר ומגניב בשם ג'קי בודק שאחראי על יעוץ והתאמת היין לאוכל למניעת הפדיחה הנפוצה "אלכוהול זול". אלוהים למה אני לא חשבתי על הסטארטאפ הזה קודם!
טועמים בריא
לנוכח החיוך הזדוני ועיניה הנוצצות של חברתי, הבנתי שמצפה לי גם ארוחת טרום טעימות בביאלה. מה לא עושים בשביל אושרה של חברה טובה (ובשביל שלא יאשימו אותי שאני מקנא), אפילו להשמין אני מוכנה! במסגרת השבי הקולינרי שלתוכו נלקחתי, את ארוחת הערב של אותו היום אכלנו בביאלה, בשביל לבחון את הבריאות האפשרית באוכל של החתונה שלה. באלאס בורגר סינטה בלחמניה מחיטה מלאה, סלט ירוק ב-5 צבעים ופרוסות סינטה נאה על סלט של ברזל היו רק חלק מרעיונות בריאות לקונספט אפשרי לחתונה.
לאכול עם הפיות
ביום ראשון, שבועיים אחרי אותו יום הטרום טעימות, אני מתלווה לחברתי בנסיעה ל"גן שלה", כיוון שבתור החברה הקרובה אני המסמר הראשון שדוחף כל קבלת החלטה יותר מהר מהתייעצות עם הבעל העתידי. הכותרת של המייל שהזמין אותי להצטרף אליה ל"בדיקת המקום", הבטיח טיול טעימות עם ערך מוסף והפתעה. טוב, עוד הפתעה זה נפלא, יאמר לזכותה שהיא לא שוכחת לבדר את חברותיה בדרך לחופה.
ג'ויה מיה התגלה כגן מרהיב בגודלו שממוקם ליד קיבוץ נחשונים (מה שמבטיח שאף חבר שאין לו רכב חברה לא יקלל אותה בדרך לחתונה). יש בו נישות יפות ומטופחות שפזורות מסביב לאמת מים מתפתלת, נוף מרהיב של השפלה עם שמים מדהימים בכל פינה, מבנה זכוכית מקורה לסעודה ומתחם ענק עם כיסאות לבנים שאף אחת לא תיפול מהעקבים בזמן החופה. לא שאני מבינה יותר מדי, אבל המקום הזכיר לי את בית הקפה של הפיות בברצלונה, רק בלי התקרה ובלי הפיות, מדהים, קסום, מהפנט ועוצר נשימה! נשאר לי רק לקוות שהגן הזה יישאר שם עד שאמא של הנסיך שלי תעשה את המצופה מהפולניות שלה והוא ייקח אותי לאישה.
לא סתם חינכתי את חברותיי להיות פודיס שמעריכות אוכל טוב, טרנדים ומסעדות. הטעימות שציפו לנו בג'וה מיה הוגשו על ידי השף עצמו (שאת שמו לא אפרסם כדי שלא אואשם בפרסום יתר) וזה הרגיש ממש כמו שדרוג של חתונה עם מסעדה ועוד באווירה כשרה.
עכשיו אני מרגישה שגם אני מוכנה! זה לא עוד קייטרינג ולא עוד תפריט שומני של אולם אירועים ממוצא, אוכל של מסעדות שף בחתונה זה הטרנד החם הבא!
