לפני כמה ימים התקשרה אליי אישה לקבוע עיסוי ארוטי. ניהלנו שיחה פתוחה, מסרתי לה את כל המידע והיא סיפרה לי קצת רקע על עצמה, על 20 שנות זוגיות ועל שינויים שחלים אצלה כאישה (בוערת מתשוקה, חסרת שקט, ערה לחלוטין) ואצלם (מנסים להידבר, להתמודד עם התשוקה העוצמתית ששוטפת אותה). כל כך הרבה פעמים אני נוכח כמה פערים וכמה הבדל בצרכים ישנם בין אישה וגבר בזוגיות ארוכת שנים. אפשר להכליל ולטעון שכמעט אצל כולם יש שינויים כאלה ואחרים הן בליבידו והן בתשוקה ההדדית לאורך השנים, אלא שלא כולם באמת יביעו את זה או יעשו משהו בנידון. כך או כך, נחזור לאישה שעל הקו. סיפרה שחושבת כבר הרבה זמן על עיסוי ארוטי, שמאוד סקרנית לגבי הטיפול ואיך היא תחווה אותו, ואותי כמי שמעניק לה את העיסוי ונוגע בה. ואז הוסיפה: "… אבל תשמע, אני רוצה להתייעץ איתך: מה דעתך עדיף? לבוא לעיסוי לבד או איתו?"
אני עושה זום אאוט ויוצא מהסיפור האישי שלה ומשיחת הטלפון ומנצל את ההזדמנות להרחיב על העניין של "עם או בלי בן הזוג". אתחיל בכך שאומר שלי כמטפל אין שום בעיה עם נוכחותו של גורם שלישי בחדר. על פי רוב כשזה קורה בן הזוג מגיע על תקן של צופה, ופעמים אחרות זה הולך למקום יותר מחובר, כשבשלב כלשהו בן הזוג מעורב בתהליך ואני משלב אותו בעיסוי בארבע ידיים ששנינו מעניקים לזוגתו.
העיסוי הארוטי הנו תהליך מאוד אינטימי, מאוד אישי. האפשרות לנוכחותו של בן הזוג בחדר, הופכת את החוויה גם לזוגית, לטוב ולפחות טוב.
אנסה לרכז יתרונות וחסרונות לנוכחותו של בן הזוג בעיסוי הארוטי שאת מקבלת:
יתרונות:
- משהו ששניכם עוברים יחד. חווה נועזת שתוכלו לעבד יחדיו
- אין סודות, הכל גלוי, ידוע ומוסכם
- ריגוש מיוחד ולא שגרתי. את עשויה להתגרות מהידיעה שהוא צופה במישהו נוגע בך והוא יכול להתגרות מצפייה בכך ( סוג נפוץ מאוד של ריגוש)
- תוספת ביטחון ותחושת מוגנות, בידיעה שבן הזוג נוכח בסיטואציה כה חשופה ואינטימית שאת מתמסרת לה בידיו של מטפל זר
חסרונות לנוכחות בן הזוג:
- הסחת הדעת, רעש רקע. אני לא מתכוון לרעש פיזי, אלא בעיקר לידיעה שבן הזוג נוכח, מתבונן, עוקב אחר המתרחש. זה עלול להקשות עלייך להתמסר ולהשתחרר ולחוות את החוויה בשלמותה
- קינאה – עלולה להופיע במיוחד אצל גבר ש"נגרר" לתוך הסיטואציה ופחות בשל לזה בתוך תוכו
- מעורבות של בן הזוג (עיסוי בארבע ידיים, עצות למיניהן "היא אוהבת ככה וככה…") יכולה לפעמים להפוך את התהליך לפחות מוצלח ופחות שלך
יש עוד שיקולים שאפשר להכניס לרשימה, חלקם מאוד אינדבידואלים ופחות נפוצים והעדפתי לתמצת לנקודות המרכזיות. אני חושב שכשמתבוננים ברשימה הנ"ל, ניתן להבחין שהנוכחות של בן הזוג בעצם מאוד מורגשת. בן הזוג מאוד נוכח גם כשהוא יושב דומם במשך כל העיסוי. האם זה בהכרח חסרון? לא בהכרח, כאמור יש בזה גם יתרונות, במיוחד כשמכוונים למקום הזוגי, לחוויה זוגית. יש בזה פוטנציאל להמון ריגוש וכל זה בתוך מרוחב בטוח ומוגן בגבולות ברורים, שלא כמו בהתנסויות אחרות מהן נכווים לא מעט זוגות.
לעומת זאת, כשהמטרה המרכזית שלך היא תהליך אישי, שהוא נטו בשבילך, תהא הסיבה אשר תהא, הנוכחות של בן הזוג "לוקחת" משהו מהמרחב הפרטי והשקט שלך בתוך הסיטואציה.
אני מנצל את ההזדמנות להעביר איזשהו מסר שנוגע לתהליכי התפתחות אישית בתוך זוגיות באופן כללי ולא בהכרח בעיסוי הארוטי:
מגיע השלב בחיים שבו אנשים, הן גברים והן נשים, מוצאים את עצמם מאותגרים מינית בתוך או מחוץ למערכת הזוגית הקיימת. האתגר הזה יכול לבוא מתוך חסר (לא מספיק סקס, סקס לא מספק, חוסר התאמה מינית) ויכול לבוא מהצד ההפוך – שפע (התעוררות מינית לאחר שנים של "קינון" בבית וגידול הקטנטנים, שינוי בליבידו, משבר גיל הארבעים שמציב אותך שוב במרכז, היכרויות ופנטזיות הנוגעות לאנשים אחרים). העניין הוא שלא כל דבר בהכרח מתנקז לתוך הזוגיות. לא כל דבר צריך להביא לתוך ה"ביחד" של שניכם. לפעמים זה אפילו מזיק. לפעמים הצורך לעבור הכל יחד, בא על חשבון בן הזוג שלא מסוגל או בשל להכיל את עוצמת החוויה או הצורך של "החצי השני". זו לא תמיד משוואה של חצאים, והדימוי הרומנטי של שלמות זוגית מתעתע. אם תשאלו אותי, הבסיס לזוגיות יציבה הוא ההבנה שלמרות שיצרתם שותפות ותא אחד ומיוחד, שניכם עדיין נותרים אנשים שלמים בזכות עצמכם.
היא לקחה לה יום להרהר וחזרה אליי למחרת: רוני, חשבתי הרבה על מה שדיברנו. אני חושבת שאבוא לבד. אולי בהמשך, אחרי שאעבד את החוויה אדע אם זה משהו שצריך להכניס לתוך הזוגיות שלנו אבל בינתיים מרגיש לי נכון לקחת את זה צעד צעד.