שעה 11:26 והטלפון שלי מצלצל, מהצד השני של הקו – סבתא מולוק, סבתא שלי
אני : היי סבתא מה שלומך?
סבתא מולוק : מה שלומך יא סבתא, את שכחת ממני? את לא יודעת אם אני חי או מת
אני : מה? סבתא, אני בחיים לא שוכחת ממך!
סבתא מולוק : טוב בסדר, מה שלומך? מה שלום בעלך? מה שלום *גִ'יגַרְצִ'י שלך?
אני : כולנו בסדר, הכל טוב. מה איתך סבתא? איך את מרגישה?
סבתא מולוק : אני בסדר. אתם תהיו בריאים ואני בסדר.
סבתא, היום נר שני. יש לך יום הולדת, בת כמה את? כבר עברת את ה – 95, הא?! 3 שנים שאת לא פה וזה נראה כאילו ונפרדנו רק אתמול, כאילו ורק אתמול צחקת איתי בבית חולים.
סבתא, רציתי לספר לך שאני עושה טוב בעולם. שאני עוזרת לאנשים. את בטח היית אומר – "יופי, תמשיך לעשות טוב. אתה תקבלי מאלוהים כפול".
תגידי סבתא, איך זה שתמיד ראית את מי שעומד מולך לפני שראית את עצמך? איך זה שגם בגיל 80 עוד הלכת להתנדב עם קשישים כשאת קשישה בעצמך? איך זה שמעולם לא חיפשת את טובתך האישית?
ואיך למען השם הצלחת להעביר את כל זה אלינו, הנכדים שלך?
אני מודה, לא זוכרת מה אמרת בדיוק שגרם לי להבין שזו הדרך הנכונה והטובה. שכך מתנהגים.
כנראה שזו פשוט הייתה המהות שלך. אהבת האדם שבך. פשוט השארת חותם עצום בי, בכולנו.
אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להמשיך לעשות טוב ואולי בעצם – להמשיך את המורשת שלך. לוודא שאת עדיין פה.
הזיכרון שלך חקוק בי, שומעת כל הזמן את הפתגמים שלך עם מטופלים שאני פוגשת. ממשיכה אותך דרך פל"א.
אלבום פרטי
פל"א הוא מיזם שכולו עשיית טוב ועכשיו יש עוד דרך.
כל הזמן מגיעים אליי אנשים מעוטי יכולת, מטופלים שזקוקים לסיוע שלי ואין להם את היכולת לשלם. אני לא מסוגלת להתפרנס על גבם, לא מסוגלת להכיל את העובדה שבסוף היום עם כמה שאני עוזרת בצד אחד, אני גם "לוקחת" בצד האחר.
נכון אני עובדת בעבודה נוספת כדי להתקיים (כי פל"א ממש לא ריווחי) ומצד שני אני פשוט לא מסוגלת להתפרנס מעניי עירי.
למרות שתמיד הצלחנו למצוא פתרונות, אני והמטופלים, הרגשתי שזה לא "זה". ידעתי שלא אצליח לישון בשקט אם אבקש ולו שקל אחד ממי שנלחם לשרוד כלכלית ולהגיע למחר.
כן, המטופל צריך את השקט הנפשי כדי להבריא והידיעה שלא עושקים אותו או דורשים את מה שאין לו היא חלק בלתי נפרד מזה.
בפל"א עלות השירות היא סמלית. כמה סמלית? התמחור נע בין אחוז אחד לעשרה אחוז מערך השירות האמיתי, אבוי מלהזכיר את סכומי העתק שדורשים ממטופלים בחברות מתחרות.
לפל"א אין תכנית עסקית! עוסקים בהצלת נפשות ולא ברווחים צינים. פל"א פה כדי לעשות טוב והיום – יש דרך נוספת דרכה הטוב הזה עובר הלאה.
חנוכה 2019, סופה של השנה האזרחית ואני גאה להשיק את קרן פל"א.
כל מטופל קשה יום יעביר רק מחצית מעלות השירות (שהיה סמלי מלכתחילה) והכסף ייכנס לקרן פל"א, הסכום הזה יממן שירותים עבור המטופל הבא שנמצא בבעיה כלכלית, שגם הוא ישלם רק את מחצית הסכום המבוקש וכך הלאה.
כל מי שיחליט להעביר כספים לקרן פל"א יבטיח "אותי" עבור המטופל הבא שידו אינה משגת.
כמו תמיד – הכל יהיה שקוף ופתוח ויפורסם בעמוד של פל"א. כל העברה כספית תתועד וכל שירות שמטופל יקבל יעלה (ללא פרטיו האישיים) בסטטוס נפרד.
כן, יש טוב בעולם הזה והיום הוא ממשיך לעבור הלאה דרך קרן פל"א ! ! !
אנשים מתחברים למיזם הזה, מתרגשים להיות חלק ממנו. אני מאושרת שיש לי דרך לחלוק את הטוב שנעשה.
אם זה מדבר אליך, דרך הלינק הבא ניתן לקחת חלק –
http://pbme.co/pbj?v=j&g=5e0082f78eaf260025c78e9c
תודה לאישי שלי שממשיך לקיים אותנו בכבוד, שממשיך להאמין וללכת אחרי עם הרעיונות המשוגעים שלי.
סבתא, יום הולדת שמח. איפה שלא תהיי אני מחבקת אותך חזק.
תודה על המורשת. תודה על מה שלימדת והנחלת.
חג אורים שמח. חג של נתינה. חג של בריאות.
אדווה בליימן
050-8180877
להודעת ווצאפ להתכתבות מידיית
***
תרגום –
ג'יגר – הפירוש המילולי בפרסית הוא כבד, כן האיבר כבד. כשמשתמשים בכינוי הזה כלפי אדם מסוים זה ביטוי לאהבה.
מולוק – השם הפרסי שבתרגומו הוא מלכה. היא באמת מלכה.