מס׳ ימים מתחילת המסע: 26ֿ

מס׳ ימים עד לסיום: 4ֿ

מס׳ מתכון מתוך ה-30: 26ֿ

מה קורה יא אהובים ?ֿֿ

בוקר שישי, ואני בדיוק יושבת לסיים לכתוב את הפוסט הזה. יש לנו עוד 4 ימים, ואז נסגור את הדלת יחד על הסגאה הזו שבה אני נכנסת לחיים שלכם, בלי התראה מחודש, לחודש שלם. וקצת חופרת לכם עם תמונות, ומילים, וכנסו כנסו וכאלה.

בימים האחרונים במיוחד, אני מאוד מתלבטת איך להמשיך עם הבלוג.

מצד אחר, כבר אמרתי כאן שאני טובה בפרוייקטים קצרים. לא מתמידה לאורך זמן. יש לי 90 מתכונים מאחורי שיעידו על כך (לא שאני לא מתמידה, אלא שאני טובה יותר כשזה מגיע בצורה של פרויקט)

לא מסתדרת אם זה לא מגיע ככה יפה יפה בצורה כזאת של מתנה, עטופה בסרט, של פרויקט. הרי כבר ניסיתי פעמיים פרוייקט של 30 ימים הכל טוב ויפה, אוכלים טוב, מעלים קצת במשקל, בחלק מהפעמים גם מורידים אותו, אבל סהכ שם זה נשאר. לא מצליח לעלות ולצמוח קדימה.

אני גם לא יודעת מה אני רוצה ואם אני רוצה שיצמח ויעלה קדימה.

מזמינה אתכם, לתת לי רעיונות, איך כדאי לי להמשיך הלאה עם הפרויקט הזה.

איך אפשר להשאיר אותו חי בחיי (אה אה!) באופן כזה שלא יהיה אינטנסיבי ויאפשר לי כמובן לעשות עוד דברים, אבל גם ישאיר אותי סוף סוף מחויבת באמת.

ממקום אמיתי. כי אני רוצה להשאר פה בסביבהֿ

החודש האחרון במידה מסוימת קצת השתלט על חיי, מסתכלת על כולם קצת כאילו היו חומרי גלם בעצמם, ובמקום שאנשים יכתבו לי "בוקר טוב" ההודעות בטלפון בבוקר הפכו ל "100 גרם אגוזים זה 6.5 שקלים רק שתדעי".

אני נהנת לחשוב על מה אבשל, נהנת מהאוכל, מהמפגש עם האנשים אבל בעיקר מהכתיבה עצמה.ֿ מהאפשרות הנדירה לשבת ולרקוד עם האצעות את מה שיש לי לומר.

הפעם בבלוג הנוכחי, בחודש האחרון, אני מרגישה שאני ממש נפתחת. לא מפחדת להגיד יותר. משתפת בדברים שעד היום לא שיתפתי.

מנסה לתקשר גם עם מי שנמצא רחוק ממני, וגם עם כאלה שלא דיברו איתי אף פעם עד היום, והתגלגלו בדרך כזאת או אחרת לבלוג ומסתבר שעוקבים יום אחרי יום.ֿ

אני בתהליך פרידה , מהרבה דברים בחיים.

ופשוט, זה לא.

הספקתי להיות היום בבית רק שעה אחת בצהריים, בה הייתי צריכה גם להספיק לכתוב את הבלוג של אתמול, וגם להכין את האוכל לבלוג של היום. זה קצת היה מרוץ נגד הזמן, כי הייתי חייבת למהר ולצאת.

אני אמנם מאוד אוהבת את מה שכתבתי אתמול בפוסט על החטיפי אורז הטבעוניים, אבל אם הייתה לי עוד שעה זה היה אפילו הרבה יותר טוב.ֿ

קבלו פינוק חדש במטבח שלי, מהשנה האחרונה,

אכלתי אותו אולי 30 פעמים כבר.

בבית לבד, בארוחה משפחתית, או סתם ככה לדרך, שיהיה לי בקופסה למהלך היום

ארוחה שלמה בתוך דף אורז.

דפי אורז עם מלאנננטה ירקות

טוב הרשת מלאה בכל מיני אופציות למינהן בהתלהבות הרגעית של הדפי אורז, אבל זה באמת פשוט קטע ענק.ֿאני כל כך התלהבתי מהדפי אורז השנה, שכל מי שאירחתי אצלי קיבל ערב טעים של דפי אורז למינהם

זה קטע מגניב גם לכל הללא גלוטנים/ צמחוניים/ טבעוניים/ השלימו את החסר. האפשרות לגיוון הן באמת אינסופיות וגם הכי כיף זה שאפשר לקחת את זה בקופסה וזה ממש כמו ארוחה ובשבילי מחליף בסנדוויץ את החלק של הלחם . פשוט לוקחת איתי לדרך למהלך היום.ֿ

משרים דף של אורז במים חמימים לדקה קלה. מניחים על צלחת או קרש וממלאים באמצע הדף במה שרוצים.ֿ

עגבניית שרי, מלפפון טרי, גזר, פלפל, חסה, זיתים, ברוקולי, קולורבי חי או אפוי, בטטה, תפוח אדמה, כרוב, קייל, פטריות, קישואֿ, כל הירוקים הכי טעימים שיש ועוד ועוד ועוד.

היום אפילו שמתי קצת מהלימון הכבוש, והממרח כוסברה של הסנדוויץ הטבעוני מתחילת השבוע.

בקיצור הדפים האלה פנויים ורוצים לקבל כמעט כל דבר שתרצו להכניס אליהם.ֿֿ

קבלו איזה קלות.

שמים באמצע, סוגרים משני הצדדים ומתחילים לגלגל. כמה שיותר צפוף יותר טובֿ

אם מכינים לערב בבית אפשר לגוון גם עם מיליון רטבים שאוהבים.