את חודש מאי 2017 רובנו זוכרים – נכון? בטח. אמנם לא היה שום אירוע מכונן שהופיע בחדשות אבל אז התחיל הרומן שלי עם חברת הוט. כמו בבתים רבים מדי פעם מתרחשות תקלות והריטואל הוא שאני מתקשרת, מגיעה לנתב ומשם : לחצי על X ואם את רוצה את Y לחצי על כוכבית ומשם אני ממשיכה ללחוץ, מתרגלת את האצבעות בלחיצות ואז מגיעים למוסיקת המעליות שמנעימה את זמני.
סיימתי לנגן על הספרות לפי הוראות הנתב ואני מגיעה למוקדנית עם קול רדיופוני וממשיכים את ההתעמלות של המפרקים הקטנים באצבעות. הגענו לשיעור עצמו ממש תלחצי – תוציאי-תכנסי. זה השלב שהנימוס שלי נעלם.
לוקחת נשימה עמוקה ומבקשת את הפרטים של הצדיקה שמצידו השני של הקו וההיא בחוסר סבלנות וחוסר נימוס מופגנים נותנת לי אותם – ויורד לה כנראה האסימון שנתראה בסיבוב. מסיימות את השיחה ברוח טובה בדקלום (בערך) "מקווה שענינו לפנייתך – יום טוב".
מה לעשות שחטאתי ובחרתי שלא לצרוח על הנציגים הטכניים אלא בקשתי לשוחח עם האחמ"ש (אחראי משמרת) אבל כנראה שחלק מהמדיניות של חברת הוט היא לא להעביר לגורם מקצועי יותר או בכיר יותר. למה? הפתרונים והחסכון הכלכלי להם.
השם הטוב של הוט? יחסי-ציבור, פרסומות ומבצעים -יתקנו הכל. טעות. מבזק חדשות לחברת הוט : קשה הרבה יותר לשנות דמוי של חברה מאשר לתת שי בצורת הנחה או איזו מתנה בצורת שלט למשל.
כמו בספר עברנו כבר את תקלת פרק ב' וגם את ג' ובשניהם אני לוחצת מוציאה את התקעים ונזכרת בגניקולוג שגם אצלו צריך להזיז ולהוציא וכו' . הפגישות אצל הגניקולוג מסתיימות אחרת ובחברת הוט הם רק מודים לי שהתקשרתי ומאחלים יום טוב. ברוב המקרים זוהי תקלה שאפשר לסדר מהבית בלי טכנאי בלי בלאגן אלא במיומנות קלה ובסיסית אבל נבצר מבינתי למה הוט מעדיפה (במקרה שלי) לשלוח טכנאי.
תקשיבו לי פעם אחת חברת הוט – לא בא לי להחקע עם טלוויזיה שאני צריכה להעמיד טכנאי בעמדת "היכון" , לא מתאים לי ! לא רוצה שי (שלט או זיכוי כספי), לא מתחשק לי. רוצה לצפות בטלוויזיה – נראה לכם מוגזם?
בעזרתי האדיבה ומנוי עצמי שלי כטכנאית לא פורמלית הצלחתי בכמה לחיצות מקריות בשלט ויכולתי לברך על המוגמר טפו טפו ולצפות בסרט (לא זוכרת איזה). המדיניות של הוט היא כנראה להשאיר אותי במתח ושוב תקלה – צריך לשמור על מוניטין ועקביות, לא?
נשבעתי שאני לא אתעצבן רק אהייה מאד מתוסכלת ואספר לחבר'ה – החלטתי וזה מה שאני עושה. כמובן שסיפור המוקדנית שלא יכולה להעביר לאחמ"ש חוזר על עצמו ו"אני פותחת לך פנייית מנהל" אומרת לי המוקדנית ביוזמה עצמית ואסרטיביות (היה טוב יותר אם הייתה מבינה משהו בסיסי בטכנולוגיה ) . הוט – מבחינתי מעניקה שירות ממש אש. לא יכולתי לבקש יותר ואל תספרו לי שזה בגלל הפיצול. לא רוצה להבין אתכם, את העומס שלכם. לא מעוניינת. זכותי? תודה.
אושר ממלא את ליבי ואני לא יודעת איך להתמודד איתו . אולי אם האחמ"ש או איזה סוג של מנהל טכני הוא איש סוד ואי אפשר להעביר את השיחה? סודי ממש. אני מחכה ומשערת שתוך יום או שלושה יחזור אליי מישהו ויבשר לי שאם אני צריכה משהו – תתקשרי ישר אליי (היינו כבר בסרט הזה). אין ספק אדוני – המוקדנית ישר מעבירה אותי אלייך.
ושוב כמו סדרה "האשה הטובה" עברתי מזמן את הפנייה השלישית אני מחכה להם והמוקדנית עדיין בדקלום "תכניסי תוציאי" היא נשברת ומיידעת אותי שהיא פותחת פניית מנהל. אני? סטטוס תסכול ונשימות עמוקות.
אתמול בערב נפתח "תיק מנהל" חדש ואני ממתינה לצלצול ממנו. נשבעתי שאני לא מתעצבנת – ומצליח לי. אני מתוסכלת, מחייכת ומנסה להבין את מה שאי אפשר כנראה. בינתיים, מפשירה בשר ומתלבטת איזה מרק לעשות – זה גם משהו.