חביתיצה – חביתה שהיא פיצה

הילדים לא רוצים כריך לבית הספר? מחפשים משהו מהיר, טעים, שאפשר לאכול גם קר בהמשך היום? קבלו את ה"חביתיצה".

בוקר, מוקדם.

התעוררתי כבר מזמן. סיימתי את הפעילות הגופנית שלי – לגוף ולנשמה.

עכשיו הגיע הזמן להעיר את הילדים.

את מתחילה בהכי רגוע שלך ולאט לאט מאבדת את זה.

"אמא, עוד דקה, עוד שתי דקות, עוד חמש. טוב אימוש?"

הם גם מעצבנים כי לא קמים אבל בו זמנית הם חמימים ומנומנמים וממש חמודים.

אז מעירה והולכת למטבח, עם גיחות קלות לשאגות.

מה נכין להם לאכול?

יש ימים של כריך בשקית, ימים של קופסא מחולקת.

ויש ימים של אילתורים – כמו היום.

מה צריך?

מחבת ומכסה

ביצים

זיתים שחורים או ירוקים ו/או כל תוספת אחרת שתרצו (בצל, תירס, פטריות וכו').

מעט חמאה/שמן למחבת.

מלח פלפל וכו'.
חביתיצה

מתחילים.

אנחנו רוצים חביתה עם מעט גובה אז לא ביצה אחת במחבת גדולה אלא כמה ביצים במחבת בינונית.

מקשקשים את הביצים בקערה ומתבלים.

מחממים את המחבת, משומנת קלות.

שופכים את הביצים לתוך המחבת.

אש לא גבוהה, אנחנו לא רוצים שיהיה שרוף מבחוץ ורטוב מבפנים.

כשהחלק התחתון מתחיל להתייצב, מנמיכים את האש ומכסים, ככה הכל יהיה עשוי במידה שווה.

כשהחלק התחתון מוכן והחלק העליון כבר מתחיל להתגבש ולא נוזל, מרימים את המכסה ובעזרת תרווד ותפילות נסתרות – הופכים את החביתה, בשלמותה.

עכשיו השלב שבו החביתה משתדרגת לפיצה!

כזכור – אש נמוכה – הכי נמוכה עכשיו.

מעל החביתה (שהחלק העליון שלה כבר עשוי), מניחים גבינה צהובה ו/או כל גבינה קשה אחרת ומוסיפים תוספות לבחירתנו.

למקרים קיצוניים אפשר למרוח מעל החביתה, לפני התוספות, מעט קטשופ ולהוסיף אורגנו. אז כבר יש לכם ממש פיצה.

מכסים לעוד דקה שתיים ואז מכבים את הגז ומשאירים מכוסה לעוד דקה שתיים. הגבינה הצהובה תתקרר מעט וככה גם כל הפיצה תתגבש וגם לא תחטפו כוויה.

מוכן ולא רותח?

מוציאים בזהירות לצלחת ופורסים למשולשים. בכל זאת – פיצה.

אפשר להחזיק ביד ולאכול ככה רק את זה.

אפשר להכניס לקופסא מחולקת בליווי ירקות.

אפשר לפתוח לחמניה/פיתה ו"לזרוק" הכל בפנים ולקחת לעבודה.

בעבודה

שיהיה בתיאבון.